לורַדים שלי יש ריח סיגריות
כאשר תחבתי אפי
גיליתי כי פועל זר מעשן אותם
מספיג בהם תרבות נכר.
ורדים מעושנים.הוי ארצי!
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא כל כך הבנתי, אשמח להסבר. ואני לא חושבת שהדימוי כל כך מדויק פה - ממתי מעשנים וורדים? [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר לא תקבלי ממני,צר לי.. אשר לתיקון: "פועל זר מעשן אותם"= גורם להם להיות מלאי עשן (כמו שמעשנים בכוורת דבורים..). [ליצירה]
- [ליצירה] יחי הפשיזם...סליחה..היהדות.. עורך יקר..אנא אותי צנזר [ליצירה]
- [ליצירה] אוי לורדים. הכיצד? מאובך העשן או שמא מתחיבת האף?! [ליצירה]
- [ליצירה] אין כאן כאב.. להיפך, שלווה והשלמה [ליצירה]
- [ליצירה] כבר באתי לכתוב "כזה קשקשן", אבל בקריאה שניה-אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע כמו בוקר טיפוסי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה נחמד זה! מעמיד פני נונסנס אבל אוצר בתוכו אמירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מתקרב, אבל לא :-) .דימוי הקורבן בא להביע נכונות להתמסרות טוטאלית. קורבן מביהמ"ק, טהור, ולא במובן הפוסט-מודרני של המושג כ"אומלל ומסכן". ההתמסרות הזו מובילה להתקדמות, עלייה:"עולה לה'". ועוד- אני מבחינה בין 2 סוגי אמונה. הראשונה: "בבוקר חסדך"-האופפת-הכללית. ואילו השנייה: "אמונתך בלילות"-הקונקרטית-עצמות פריכות כאוסף של פרטים. אלוקים לא מעניש אלא מעניק, כמחווה לטוב לי, הזדמנות להתנסות בסוג השני. [ליצירה]
- [ליצירה] דעה גלעדי, ה"לבד" מתייחס למבט של התינוקת ולא לרגע המשותף. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שכבר כתבו את זה פעם.. מישהו בשם שלמה אולי?.. וקצת אחרת: השפה נהדרת, מלל באורך הנכון- כך שלא מייגע את הקורא, רמיזות למקורות הן מבורכות גם כן, אבל איכשהוא לא קורה שום דבר. כל הבתים אומרים את אותו הדבר, אין התפתחות. ואולי זה לגיטימי ונהדר, אבל בשבילי זה הפך את השיר ל"פרווה". [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. יש דברים שרק הטבע יכול לתאר [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק כשאני שוקעת בתמונה הפסטורלית -אתה מוסיף את החספוס הזה, שובר הכל. הייתי שמחה למצוא סיומת ורודה יותר, אבל זה עדיין שיר נהדר.ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר [ליצירה]
תגובות