לורַדים שלי יש ריח סיגריות
כאשר תחבתי אפי
גיליתי כי פועל זר מעשן אותם
מספיג בהם תרבות נכר.
ורדים מעושנים.הוי ארצי!
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא כל כך הבנתי, אשמח להסבר. ואני לא חושבת שהדימוי כל כך מדויק פה - ממתי מעשנים וורדים? [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר לא תקבלי ממני,צר לי.. אשר לתיקון: "פועל זר מעשן אותם"= גורם להם להיות מלאי עשן (כמו שמעשנים בכוורת דבורים..). [ליצירה]
- [ליצירה] יחי הפשיזם...סליחה..היהדות.. עורך יקר..אנא אותי צנזר [ליצירה]
- [ליצירה] אוי לורדים. הכיצד? מאובך העשן או שמא מתחיבת האף?! [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק. (גמני אהבתי את המילים החתוכות) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! יפה כ"כ! [ליצירה]
- [ליצירה] תחושות מוכרות, מילים נוטפות כנות ואמת. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] אחח..נהדר. הפכת רגע לאינסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל מי שהביע אמפתיה בהודעות אישיות, אך אין המדובר בי.. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שינוי מבורך בין "חיוך עצוב" לסיפור הזה! פחות קיטש, יותר מהורהר, קצת מעורפל (לחיוב) בהתחלה, וגם הנושא חזק יותר ולא סתם תסריט הוליוודי. תמשיך..תמשיך.. [ליצירה]
- [ליצירה] מדויק וקולע.אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] ובעיניי זה נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, חושבת שיש להשיב לכל אדם בצורה נאותה. שנית וקונקרטית , שלוש התקופות עולות בבירור מהשיר, העניין הוא לא בתוכן, אלא בעיצובו. החרוזים נדמים מאולצים (עטו-איתו) וחלק מהמילים מפריעות לזרימה ("נמרח"?!) . אני אישית גם לא מחבבת שימוש במושגים קלישאתיים ונפוצים ("יקרת לי מחיי" "אצעד אל השקיעה"), חושבת שמשורר צריך להמציא חדשים משלו. אבל זו רק אני :-) [ליצירה]
תגובות