לורַדים שלי יש ריח סיגריות
כאשר תחבתי אפי
גיליתי כי פועל זר מעשן אותם
מספיג בהם תרבות נכר.
ורדים מעושנים.הוי ארצי!
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא כל כך הבנתי, אשמח להסבר. ואני לא חושבת שהדימוי כל כך מדויק פה - ממתי מעשנים וורדים? [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר לא תקבלי ממני,צר לי.. אשר לתיקון: "פועל זר מעשן אותם"= גורם להם להיות מלאי עשן (כמו שמעשנים בכוורת דבורים..). [ליצירה]
- [ליצירה] יחי הפשיזם...סליחה..היהדות.. עורך יקר..אנא אותי צנזר [ליצירה]
- [ליצירה] אוי לורדים. הכיצד? מאובך העשן או שמא מתחיבת האף?! [ליצירה]
- [ליצירה] זה תיאור עדין של..כלום. אין כאן סיפור, לא מחשבה אפילו לא רגש. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים (ורק הסוף קשה לי) [ליצירה]
- [ליצירה] משובח. (רק דבר אחד- הפריע לי השימוש החוזר במילה כאב- "דרכתי הכאב", "ויין הכאב", לדעתי עדיף למצוא מילה דומה אך שונה) [ליצירה]
- [ליצירה] זה התחיל יפה וזורם ("אני חושב שכשמוזה בורחת לי, אני בטח נושם ממש הרבה מילים") אבל הסיום.. כאילו לא קשור להתחלה, כאילו נכתב בזמן אחר, בהלך רוח שונה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואפילו רק בשביל הסיום- שהוא שיר בפני עצמו. כתיבה נהדרת, מורגשת [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! :-) קטע מושלם לחורף הקייצי שנחת עלינו. והציניות..והשנינות..איזה כיף [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] ורק בי, הצינית, עולה הציטוט: "מוסיף דעת מוסיף מכאוב"..? [ליצירה]
- [ליצירה] "דגי פיג'מה" זה השם שאפרים קישון נתן להם, יכולה להבין למה התבלבלת :-) מותק של סיפור, אם כי מופרך. סוג של רומנטיקה בדיונית. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי, כמה יפה! [ליצירה]
תגובות