[ליצירה]
<נפעמת> בקריאה שלישית, זה ללא ספק אחד השירים הטובים שיצא לי לקרוא לאחרונה. ואין צורך בניתוח ספרותי, או דיון על מבנה או על תוכן,מספיקה התחושה החזקה שהקורא יוצא עמה
[ליצירה]
אני--מודה.
זה קו מצוין- מהורהר, מפתה לדמיין אותו, אבל שתי השורות האחרונות קצת הפריעו לי. דימוי קברים ומצבות הוא עוצמתי ומתנגש לרוגע שעולה מהשורות לפניו.
[ליצירה]
הסוף עושה עוול לשורות הנפלאות מעליו ("לא אשיב יום בשקר מעשה", "הינומה מפוכחת", כמה יפה!). "בתוך כל שאר ישראל" זו שורה צורמת מעט לטעמי, אולי בגלל שזה ביטוי שגור, לעוס. ושתי השורות האחרונות חסרות את העוצמה בה התחלת.
תגובות