[ליצירה]
"שבת עמים גם יחד" הוא מושג מחריד בעיני. העם היהודי לא נועד להתערב בשאר האומות, אין זה ייעודו. ורק לכשנבין אנחנו את הייחוד בנו, תתגלה בנו הסגולה ונביא גאולה לעולם (כן,גם לאומות, הזקוקות לנו שנהיה "עם לבדד ישכון").
תגיד התנשאות? גזענות? בהחלט. זה חלק מהיהדות. ואני לא מתנצלת על כך.
(ובאותה הזדמנות- חפש מאמר בשם "גון לנון והיהודים" שהתפרסם בירחון "תכלת" לפני כמה שנים, רלוונטי להפליא).
[ליצירה]
אני מוכרחה להעיר משהו כללי על השימוש במטאפורות. להתחיל ולומר "לפעמים אתה כמו.." זה נהדר. להמשיך ב"כמו שחשבת על.." זה כבר מתחיל להמאיס את האנלוגיה, ולסיים ב:"אם היא ..ואם היא .." זה כבר ממש מוגזם! הקורא לא צריך שיאכילו אותו בכפית, וחזרה מוגזמת על האובייקט אליו את מנסה לדמות את הרעיון שלך (במקרה הזה-ציפורניים) הופכת את השיר לילדותי. איזכור אחד הוא בהחלט מספיק להחזיק את השיר כולו, ותמיד טוב לאתגר את הקורא- להשאיר לו מקום לחשיבה עצמאית.
ועוד משהו קטנטן.. ההערה האחרונה נותנת את התחושה שאת מזלזלת בשיר ולא לגמרי עומדת מאחוריו או רואה אותו כאיכותי. אז למה לפרסם?
[ליצירה]
הזכיר לי את המשחק הזה שכל אחד כותב שורה, משאיר רק מילה אחת חשופה ומעביר למישהו אחר להמשיך לכתוב.. לא מצאתי קשר בין המשפטים ובטח שלא אמירה או יופי ספרותי.
תגובות