מאת עינת טמסות
שוב נסיעה ברכבת וגלגליה חורקים,
את פסי הברזל.
ביושבה בקרון מתבוננת בחלון.
בעיניה מבט צועני
כמו חיפשה בנוף המדברי,
בית ומדינה .
בם תרצה לחיות לתמיד
בחוץ קדרו השמים,
לאורך עשבי הבר.
ניצבו עמודי חשמל
כעדות לנדודיה הרבים,
אך עוד מעט הרכבת תיעצר .
הטיול ייגמר
ובמקום אחד היא תישאר .
11/07/2005
תגובות