שעת ערביים אין איש מלבדי,

בביתי מעליית הגג.

מוציאה אני את כל האוצרות שהיו לי לנועם

בזמן נעוריי.

פרץ של חיוך בשפתיי

למראה הפטיפון הישן,

שעוד מנגן ניגונים .

המעוררים געגוע לזמנים אחרים

בם הטלפון הלחצני,

היה חוגה.

הטלוויזה שידרה ערוץ אחד

בשחור לבן,

זמנים שאבדו .

לטובת יופיו הקסום

של העידן החדש.