בס"ד

  לפני כמה שעות "פתחתי" את אתר מעריב באינטרנט והופיעה הכותרת

 מתי הרגשת הכי ישראלי?ובשורה מתחת נכתבה דוגמא באותיות גדולות

כששאלו אותך ´מה פרח יפה כמוך עושה לבד?,כשעקפת מימין תוך

כדי קללה עסיסית"..וחשבתי לעצמי..

 אם באמת זה מה שנשאר אחרי 57 שנה, אז כנראה שלא נחגוג 

את שנת המאה.

ואז במקרה ראיתי את מבצע אנטבה בטלויזיה בפעם ה12, והרשתי לעצמי

פעם אחת בשנה לזנוח את מעטה הציניות שמכסה אותי, מבחינתי זה הסרט

הכי "ישראלי" שתמיד עלול לגרום לאיזו לחלוחית קטנה.

הדאגה של כולם לחטופים, הריקודים עם ס"ת בשדה התעופה, המבט האחרון

של יוני כשהוא רואה את כולם עולים למטוס, ואפילו הטייס הצרפתי שלא

מוכן להשתחרר בלי הישראלים, אבל הרגע הישראלי ביותר הוא זה שאחד

מן החטופים אומר אמרתי לכם שהם יגיעו

ואז קראתי את התגובות לכתבה מתי אתה מרגיש ישראלי

לפחד לבקש מאישה מבוגרת באוטובוס שתזיז את התיק שלה כדי שאוכל

לשבת. כשחזרתי לארץ בגיל 18לצבא. כשעמדתי בשרשרת בגוש קטיף.

,אתה מכיר את___ הוא היה איתי ב.. ועוד עשרות דוגמאות והבנתי

שישראלי זה אדם אידאליסט עם קצת רגשי נחיתות.