תיק מספר 1..הדהד קולו של אלוהים
האנושות נגד קין
האשמה:הרצח הראשון בהיסטוריה
יעלו לדוכן העדים..אדם וחווה.
נא ספרו לנו מעט על קין..
אדם:קין נולד לנו בדיוק לאחר גירושינו מגן העדן זו הייתה תקופה
קשה ולא פשוטה בכלל, אוכל לא היה לנו וזאת משום שנענשנו שבזיעת
אפינו נאכל לחם,לכן קין חי בעיקר מפרי האדמה
כאן חווה התפרצה-זה לא הכל ..גם היחסים ביני ובין אדם עלו על שרטון
הוא הרי האשים אותי,-האישה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואכל
השופט:שקט בבית המשפט! הס,אתם לא רוצים שאקרא לשומרי הסף
אדם חרק את שיניו..כשהיינו חברים לא רבנו ככה ,מאז שהתחתנו זה גהנום
, ובכלל אני מתחיל להצטער על זה שתרמתי צלע ,מאז אני צולע על ירכי
כאן מתערב אלוהים..אדם, זכור כי עפר אתה ובכלל, ניחמתי כי בראתי את
האדם..
טוב, אומר השופט נצא ל20 דקות מנחה ולאחר מכן נשמע את קין
השופט: קין עמוד על רגליך ושים את ידך על התנ"ך ותשבע
השופט פונה לקין..ספר לנו בדיוק מה קרה שם
ויהי מקץ ימים אני ואחי מרימים תרומה נאה לאלוהים
אלוהים מתפרץ, הלזה תקרא תרומה נאה, אפילו את הפירות הבכירים לא
הקרבת לי, אחרי זה יפלא בעיניך מדוע לא שעיתי לבקשתך
קין: אבי שבשמים, לא יקל כבודך בעיני, אך מדוע תסיתני חינם, האם באמת
ובתמים את הפירות, כבודו אוכל
אלוקים: מתנגד! השאלה איננה רלוונטית לדיון
השופט נוזף: מתקבל, קין יהיו נא אזניך קשובות ועיניך פתוחות לדבריך
קין: בכל אופן, היחסים ביני לבין הבל אחי אף פעם לא היו סמל ומופת למין
האנושי, הוא לעג לרש לעיתים קרובות על כתונת העור שאני לובש, ואמר
מי תביט אל גובה הנער ואל מראהו ואל קומתו.עם הכתונת הזו עדיף שתנעל
את עצמך בביתך,אחרת כל מי שימצאך -יהרגך
ובעקבות התסביכים הללו שהוא גרם לי, נאלצתי להתחתן עם אחותי התאומה
מה שכמובן, גרם לילדנו להיות קצת משוגעים ולהוריד את רירם על זקנם
וכמובן שהוא צריך לשלם על הנזק שנאמר תשלומי נזק מלמד שהבעלים
מטפלים בנבילה
שופט: עד מתי מאנת להענות מפני, יואיל כבודו להגיע לפרטי המקרה
היה יום מהביל ולח באמצע תקופת תמוז האדמה כמעט פצתה את פיה מרוב
בקיעים,אני והבל אחי רועה הצאן זבחנו לאלוהים כמדובר לעיל
אלוהים לא שעה לבקשתי מה שגרם לי להתפרצות לא
אופיינית אפילו לא חשבתי לרצוח אותו והראיה היא שלא השתמשתי בכלי
נשק להרגו שהרי כבר נאמר וחרב לא תעבור בארצך הוא גם הקניט אותי
בשלל קללות , ה´ ירחם.. איבדתי את השליטה התנהגתי כאחד הריקים
והפוחזים משל הייתי נבל הכרמלי
אבן מקיר תזעק זה אינו משל בלבד, האבנים רבו ביניהם מי תזכה לרוצץ
את ראשו של אותו האיש, נדמה היה לרגע כאילו מדובר ביעקב הצדיק והן
מתווכחות מי תהיה מראשותיו, בסופו של דבר לאחר תחינות מרובות
מצידן נעתרתי לבקשתן ובהינף יד הרמתי סלע ענק שבמקרה נקרה אלי
מיד ליבי הלם בקרבי, חטאתי לה´ אשר עשיתי, באמת התכוונתי בכל ליבי
אבל אז וירא אלוהים את מעשיי הרעים, ולא חמל עליי וישאלני
איה הבל אחיך, חשתי חלחלה בקרבי לקיים את שנאמר מעי מעי אוחילה
פניתי בחיל וברעדה לה´ צבאות, לא איש דברים אנוכי גם מתמול גם משלשום
ואפתחה פי בתפילה ובתחנונים לפני היושב במרומים
אך הוא התעקש! רעדה ותגעש הארץ, ואני אנא אני בא
יחוס נא השופט כל הארץ ולא יעשה משפט ראוה
שופט: אל דאגה, תמורת לירה שחוקה וסעודה הגונה אשנה את רוע הגזרה
וירץ קין את הכושי אל אישתו ויאמר לה מהרי ולושי עוגות,וגם צלי בקר
ועצם אל תשברי בו,ותעש כדבר הגבר,ותשלח את הרצים אל השופט
ויערב לחיכו,ויגמל בליבו להטות משפט
השופט: חבר המושבעים הגיע להחלטה
המושבעים: כן,כבודו
השופט: ובכן
המושבעים.: ובכן
לאור הנסיבות המקלות הרבות אנו מוצאים אותו אשם אך נמליץ על
לִפְקֹחַ, עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ. ולדון
את האסיר לעבודות פרך בלבד
וירא השופט כי טוב, ויטב בעיניו ..
ויאכל וישת ויקם ויעל על יצועי מיטתו
ויבואו לעת חצות הליל קול דמי הבל מן האדמה ויבואו בית השופט
ויאמרו לו מהיכן לקוח הציטוט הבא
מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק; וְנָקִי וְצַדִּיק אַל-תַּהֲרֹג, כִּי לֹא-אַצְדִּיק רָשָׁע. וְשֹׁחַד,
לֹא תִקָּח: כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים
ויכלם השופט על מעשיו ויתעורר המצפון בקרבו
ויקח את המאכלת אשר לו וישסף את צווארו עד צאת נשמתו
וקין רָאָה, כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-בֵּיתוֹ אֶל-
עִירוֹ, וַיְצַו אֶל-בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו .
תגובות