היום למדנו בשיעור ספרות משפט של איזה גרמני אחד, לא זוכר את השם שלו..לא חשוב.בכל מקרה המורה אמרה משהו כזה,"במקום ששורפים ספרים בסוף ישרפו אנשים", ואני לא הבנתי מה הקשר, אולי כשאהיה קצת יותר גדול, אתם יודעים, כמו ההוא בטלויזיה עם החליפה ומשקפיים עגולים שמספר את החדשות, אז כשאהיה כזה גדול וחכם-אז אולי אבין .ואופס.. שכחתי להציג את עצמי בכלל.
 אז ככה.. קוראים לי אריאל, אני בן 9 (בכיתה ג´ 1) וגר בקדומים, ויש לי צמיד כתום על היד. בזמן האחרון כל הזמן מדברים בכיתה על זה שהחליטו שמגרשים אותנו ,ואני לא ממש הבנתי למה.. זה ויכוח של מבוגרים,
 אבל אני ממש עצוב, אני ממש אוהב את החברים שלי, ולאאאאאאא רוצה חברים אחרים.. קשה לי לדבר על זה.. יש לי דמעות כאלה חמוצות שעושות רע בפה. עוד מעט ארוחת ערב... אז אמשיך לכתוב אחרי זה.
האוכל היה ממש טעים, אבא הכין סלט מהמלפפונים של השכנים, וגם חסה מגוש קטיף. אני צריך ללכת לישון. אויש כמעט ששכחתי, אתם זוכרים שהיתה לי שאלה מה הקשר במה שלמדנו בשיעור "במקום ששורפים ספרים בסוף שורפים אנשים", נראה לי שפתרתי. היום האיש הגדול (וכבר לא חכם לדעתי) מהטלויזיה אמר שלדעתו, הארץ לא שייכת לנו, ושהיא של הערבים, זה קצת כמו לשרוף ספרים לא? ואחרי זה הוא אמר שבארץ מתחילים לשרוף אנשים במקום לקבור בתנורים (אולי כי אסור לקבור בארץ שלא שלך?)..אז נראה לי שהבנתי.
 
לילה טוב. אבא הבטיח שישים לי קלטת על דוד המלך.