בתחילה
עוד היית קטן
וכגודל הגיל כך גודל הבעיות.
כשנולדת עוד בכית כשהתמלא הטיטול, כשהיית רעב או כשאמא לא התייחסה
אחר כך גדלת
אז בכית כשלאחיך קונים ולך לא
שברת כמה עציצים
וחלמת להמשיך ולגדול
ואחר כך היה זה כשעקרו לך את השן הראשונה
והחברים שהתלחשו בהפסקה
והכלב שאהבת נפטר
וקיבלת לא מספיק בתעודה...
והמשכת לצמוח והלכת לתיכון
והעיפו אותך כמה פעמים כי עישנת או הברזת
והיו לך כמה משברים כשגילית שגדלת
ולמדת את צדדיו האפלים של העולם,
לא עוד ילד בן 6 עם דמיון מפותח.
ואחר כך החלומות על אהבת אמת
ושבר בלב מניסיון אחד קודר
ואחר כך מצאת סוף סוף ונקשרתם בקשר אחד
ואז התעכבה המשכורת
וכל יום לקום מוקדם בבוקר
ולטפל בילדים
אי אפשר לברוח,
אבא לכל החיים.
החיים נכנסו לשיגרה
עם צרחות הילדים ודרישות אהבת האמת
ואם אין כבר כוח
אין יותר לאן לברוח.
ואחר כך היום שגילית את הקמט הראשון
וכאבי הגב הופיעו לעיתים יותר תכופות
והכדורים אצל הרופאה בכל יום חמישי
והילדים שגרים רחוק
ושולחים מידי פעם קבוצת נכדים שיעשו בלאגן...
וכל יום בשורה חדשה על עוד אדם שהכרת ומת
עד שמגיע תורך...
וכמה מילים רשומים על מציבה
זה כל מה שנשאר
מ מ ך
אז הקשב:
לעולם אל תבט קדימה
ומה רע בבעיותיך שלך?
ככל שתגדל הם יופיעו יותר
ואני עוד נערה צעירה בגיל הטיפשעשרה..
ורוצה להישאר כך לעולםםםםםםםם
תגובות