אמנות בחומרי - הטבע והתרבויות הקדומות, של המזרח - התיכון מאת: שמואל ירושלמי. באר - שבע עוד בימי - קדם העתיקים והמרוחקים מאיתנו מרחק - עתק ביותר, החלו להינבט ניצניה הראשונים של מה שכיום, ידוע לנו בשם: אמנות. חפירות ארכיולוגיות, שנערכו בקצווי - העולם, העלו, כי בראשיתה, היצירה האמנותית, נוצרה כל - כולה, בחומרים, שמקורם בטבע ובתוצריו. אך במאמר זה, ברצוני להתייחס דווקא לאותו חלק של הסוגייה, הקשור לאיזור המזרח - תיכוני. עוד בתקופה הכלכוליתית (4500-3000 לפנה"ס) ואף טרם - זאת, יושבי המזרח התיכון - אבות - אבותיהם, של העמים, שמאכלסים את האיזור בימינו, ידעו להפיק תועלת מחומרים טבעיים, לצורך עשיית דברי - נוי וקישוטים שונים. ללא כל - ספק, אפשר להצהיר, כי אלה היו בין הדוגמאות העתיקות ביותר בהיסטורייה המזרח - תיכונית, של שימוש בחומרים שמוצאם בטבע, ליצירה אמנותית. למשל, תקחו את הדוגמאות אין – ספור, לשימוש שנעשה מלפני אלפי ועשרות – אלפי שנים, בצדפות ובעצמות – בעלי – חיים, בתור – חומר לעשיית – קישוטים, כגון: מחרוזות – חרוזים; רבידים וכו', שבהם נהגו להקשט נשים קדמוניות. שרידיהם של קישוטים אלה, מוסיפים להיחשף בחפירות ארכיולוגיות, הן בארץ – ישראל והן, ברחבי כל המזרח הקדום, עד עצם ימינו – אנו. או נתבונן למשל, בתעשיית – הצבעים החל בתקופה הכנענית ואל תוך התקופות הביזנטית, כשהצבעים הופקו, מסוגי – צדפים וצמחים מסויימים. הדוגמא לכך, יכולה לשמש תעשייה להפקת – צבעיים ששגשגה בתקופה הרומית לאורך החוף הים – תיכוני בקטע שנמשך מצפונה של הארץ באיזור בין חיפה לאכזיב ועד לקצה הצפוני של מדינת הלבנון בימינו. דוגמא נוספת, היא חיטובי – עצם ושנהב מצריים מהמאות – 18 – 12 לפנה"ס, שנתגלו בחפירות ארכיולוגיות בתל – חורבות של מגידו. את הדוגמאות, לשימוש בחומר הטבעי כלשהו, ליצירת – אמנות או לתעשיית – קישוטים, אפשר להביאן עד אין – קץ. שהרי, מדובר בכמויות אדירות של תגליות וממצאים, המעידים כי בימי – קדם הרחוקים ביותר מזמננו, ברחבי המזרח – התיכון, התקיימו תרבויות שלמות ובעלות רמה הגבוהה ביותר, שעשו שימוש אינטנסיבי בחומרים שמקורם בטבע, למטרות – היצירה האמנותית. היום, דורות במאותיהם, אשר חלפו מהימים שתוארו על – ידי לעיל, ישנו המשך ראוי למסורת עתיקת – יומין של יצירת – אמנות בחומרים טבעיים, שבימים עברו נחשבה לגאוותה של התרבות המזרח – תיכונית הפורחת. בישראל, חי אמן מיוחד במינו, ששמו – ברגר מלך, אשר מזה על פני – 31 השנים האחרונות, מנסה להשיב לגדולתה הקודמת, את קרנה של המסורת האמנותית היחודית זו. ברגר, נולד ב – 1926 בצ'יכוסלובקיה; בגיל שלוש עבר יחד עם הוריו לברזיל, שם גדל עד עלייתו לישראל ב – 1951. על ראשית – עניינו באמנות מהטבע, ברגר מספר כך: "הכל קרה, באופן אקראי לגמרי.בחודש ינואר של שנת – 1971, לפני 31 שנה, ביליתי את חופשתי בקיבוץ עין – גב לחוף – הכנרת. פתאום באחד הימים, בשעה כשירדתי לחוף – הים, כדי לנשום אוויר, נתקלו עיניי באישה אחת שישבה בחוף, תוך שהיא מדביקה צדפים על פני – צנצנות שהיו פזורות לידה. ברגע איך שראיתי את המחזה, לבי החל מתמלא אין סוף – התלהבות והתפעלות מהעובדה, שמדברים כה פשוטים שרוב בני – אדם אינם מייחסים להם שום חשיבות, ניתן ליצור יצירות – מופת כל – כך יפות. כשחזרתי הביתה, גם –כן ניסיתי להדביק כל – מיני דברים, עד שהבנתי שהאמנות בחומרים טבעיים, הופכת לעניין כל – חיי. תוך כמה חודשים, התחלתי לבנות תמונות ראשונות…" את עבודותיו, ברגר בונה מכל – חומר וחומר שמקורו בטבע, כגון: אבנים; עלי – עצים ופרחים שיבשו; חול; סוגי – אדמה; נוצות וכו'. את השימוש בחומרים אלה, הוא עושה בלי פגיעה בטבע ובסביבה. מאז תחילת עיסוקו האמנותי המיוחד, בידי האמן הבאר – שבעי, נוצרו למעלה מחמש – מאות עבודות במגוון - נושאים, שהוצגו וממשיכות להיות מוצגות, בתערוכות. כמו – כן, הוא מקיים סדנאות חוגים, חלקם בהתנדבות, שבמהלכם הוא מנסה להנחיל בקרב ציבור – הלומדים, את הידע ואת האהבה, למסורת אמנותית בת אלפי – שנים, שהיום הוא מנסה להקימה לתחייה ואף להביאה לרמות אמנותיות גבוהות יותר, מכפי שאליהן הגיעה, בימי – קדם. הערה חשובה. מאמר זה, הוא ההתחלה של סדרה שלמה של מאמרים, שבכוונתי לכתוב, על המשכיות בין תרבויות עתיקות ואפופות הוד – קדומים לאמנות המודרנית.