דין ייקוב את הרי האשמה והשקר על שמות שעשיתם, על קשר הדק, ארורים תהיו, ההרים והמים מקולל הירח על מה ששתק. למשפט תעמדו לפני למשפט! היו תהיו נידפים רועדים, דמעות שבכיתי בכל אותו לילה יורו עליכם כמו אלף עדים. בשורה יעברו הימים והשמש צדפים על החוף, אניות שעוגנות וילד קטן וגיטרה ותותים ורוח שורקת אלפי מנגינות. הייתי כדור למשחק של הרוח פתיה יחידה לגחמת משורר ואתם אשמים שעצמתי עיניים אל זה החלום שרק שווא ידבר וגזרתי אתכם, ידידיי, מר ממות- היו ישובים לי מעבר חומות החוף שרקמתם בדיה לעגון בו מחסה לא ייתן לסוחרי חלומות.