בס"ד

 

רוצה להשרף עם גוויליה שעפרי יישק בעפרה

 שכתריה יעטרו את ראשי, ושאותיותיה יסמאו את עיני

   שאתייחד עימה בלבבי ואליה תצא נפשי

שנפגש במקום מסתור, אותו איש לא הכיר ולא ידע.

אבל המניעות רבות מספור, עד כי פי אינו יכול..

 

אביי ורבא מתנצחים מול עיניי במבט מלא חימה

זוהי דעת תורה-זועק האמורא הקשיש, ומעלה סברה יפה

כמעט לדוק סברתו הגעתי, ואז.

."לכל הרוחות, מה שייך הפלאפון עכשיו"

אביי גלגל את עיניו ובמבט חמור סבר אמר:

מי שאין תוכו כבורו, כבודו במקומו

מונח.. מחוץ לבית המדרש.!

 

"האם חייב משום חיצו או אישו"?

התחלנו בדיבוק חברים, מנתחים, מפרקים וחזרה מחברים

עמדנו על יסוד המחלוקת, הבאנו שלום לעולם..

ואז הגיע חברי והצית את לבבי

"בא לך ללכת לטיול.. משהו סופני"?

 

רציתי שעיניי יהיו כבדות ולאות, שאשרוק אותה מתוך חלום

שמקרה לילה יהיה לי עימה, ויפתחו לי שערי חוכמה

שמצעיי יהיו רטובים לעת אקיץ, דמעות של כמיהה דרוכה

אבל אז היא התקשרה .. וקטעה חלום נפלא

 "רוצה ללכת לסרט"?

ואני כתיש עיוור.. מדלג על ההרים עד לקולנוע אלנבי

 

ומבין השיטים והדפים עולה דמותו של אלעזר בן ערך

(כשדמעותיו מרטיבות את הדף, וליבו ממש נחרך)

שגלה ממקום בינה, כדי להנות מפרי האדמה

והמעיין המתגבר נסתמה נביעתו

ועד היום אין יודעים מה היה סופו..