דמעות וזיעה קרה על מצחי
מחכה למותי על אי-צדקתי.
שוב הואשמתי על אי אמונה,
אי אמונה בך,
אי אמונה בי.
בדרך לכסא החשמלי המרתיע
אני רואה את השריף המפריע.
הוא מעיף בי מבט נועץ.
"נתפסת על בגידה.
נתפסת, אכלת אותה!"
על מה נתפסתי? שאלתי.
וכי פגעתי, פשעתי, גנבתי?
מובא במסכת עבודה זרה, דף ט"ז: - י"ז.
תגובות