היודע החלום
מי הוא זה שחלמו ומדוע זה נחלם?
היודע החולם את אשר חלם?
הכינור חרש.
המנגינה -
לה כנפיים.
תעוף
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הממ... מאיר פרידמן דובר רוסית? מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] אשרייך. אני ממש שמחה בשבילך [ליצירה]
- [ליצירה] אידיליה. עולם שלא קיים... [ליצירה]
- [ליצירה] כדי למחות על אי הקבלה של בנות ספרדיות לסמינרים חרדיים (מזעזע, מזעזע...) אין צורך בהתייחסות צינית ועויינת-משהו לגיורות (אפילו אם מוצאן מעמלק) שהרי באמת "גר שנתגייר כתינוק שנולד דמי", והוא במהותו (בנשמתו) שונה מן הגוי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. מבהיר היטב את הרעיון. ואת האירוניה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] אה... היא לא עומדת בכיוון ההפוך? ובכל מקרה מה הקשר לבעד ונגד? [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, ביצירותייך את שבה ומקוננת על עולם שאבד. בעצם, כל יצירותייך הם קינה אחת גדולה. כאילו את חשה על בשרך את אובדן התום, הטבעיות, החיוניות, הפשטות - כאילו היה עולם כלשהו שבו הכל היה אמיתי יותר, שורשי יותר, ואנחנו עכשיו כמו חסלט - גדלים על מצע מנותק. וזה מאוד מסקרן אותי הדס - מניין לנערה בת 17 שנולדה, בעצם, לתוך "עולם הבטון והפלדה", תחושת אובדן חריפה שכזאת? על מה את בעצם מתאבלת כל כך? או שאולי אין זה אבל אלא כמיהה, לאיזו אותנטיות שמעולם לא חווית, ולכן את מציירת אותה לעצמך ככזו שהתקיימה בעולמות אגדיים ואיננה עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] טוב שיש את הרשימה של האקראיות. איזה יפי של קטע! איך זה שאף אחד לא הגיב?? - זה בדיוק העניין של פורים - עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" - כי נמצאים בנקודה פנימית יותר, גבוהה יותר. והחיפוש של הנקודה הזאת בין כל התחפושות, "מסיכות האני". זה מאוד נכון. נו, עכשיו תכתוב משהו על פסח. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי מי שעומד מאחורי "שמואל ירושלמי" הוא בעצם טיפוס משועמם עם תסביך צומי, שבעצם צוחק על כולנו. עוד מעט, כשימאס לו, הוא יפרסם איזה "במשפט אחד" שיהיה כתוב בו "סתאאאאם, עבדתי עליכם" [ליצירה]
תגובות