לפעמים נראה
שהמראה משיגה אותי.
כל ההבדל בין פנים לחוץ.
מי מביט במי?
פיסת זכוכית קרה.
מראה.
פעם עוד תראי.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואהאהאווו!!! זה ממש, ממש-ממש מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! (נכון שבשירים מנוקדים יש משהו מהפנט?) פשוט יפהפה. והבית על החושך והאור... נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחחחח חמוד מאוד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] הלבד אף פעם לא מסתיים. צריך ללמוד להתנהל איתו בתוך היחד. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אבל הוא כתב את זה בסוגריים. או במילים אחרות - זה לא אשמתי שכתבת את זה יחד איתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אוהבת את זה. זה ספוג מדי ברחמים עצמיים. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני חייכתי :) [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... אלמ-צהיי-ביינה (כתבתי נכון?), אהבתי את מה שכתבת על המס' המרוכבים... אני דווקא חשבתי על זה מכיוון אחר (הרבה פחות פילוסופי ומעניין משלך:P). אני פשוט הנחתי שאין יחס אליהם מכיוון שהם לא טבעיים... וכנראה שאת הדמיונות שלנו צריך לשמור לספרים, או לעצמנו בראש. צריך לדעת להפריד ביניהם לבין המציאות. לא שאני נגד דמיון - כל מי שקצת מכיר אותי יודע את זה מצויין... אבל צריך לדעת להפריד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיניתי קצת בבית החמישי. יותר טוב? [ליצירה]
תגובות