לפעמים נראה
שהמראה משיגה אותי.
כל ההבדל בין פנים לחוץ.
מי מביט במי?
פיסת זכוכית קרה.
מראה.
פעם עוד תראי.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אאוץ'. עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] * תודה רבה גם לכל המגיבים האחרים! אתם באמת עושים טוב על הלב! (ומצטערת שאני כותבת את זה רק עכשיו. המחשב עושה לי בעיות היום...) ולמי שלא הבין - סביר להניח שהשיר לא מאוד מובן, אבל אני לא בטוחה ששירים אמורים להיות מובנים כבר בקריאה הראשונה תמיד. זה כמו מן חידה כזו שצריך איכשהו לפתור... [ליצירה]
- [ליצירה] נטע - את כבר יודעת מה אני חושבת. ואת מסוגלת. ומצליחה. אף אחד לא מצליח תמיד. אוהבת אותך. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אלול :) אם באמת הייתי כל כך מדוייקת, לא הייתי משנה את השיר הזה כבר פעמיים היום... ושי - זאת אחת התגובות הכי יפות שאי פעם קיבלתי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] קוץ יקר, האם אתה באמת חושב שיש צורך שתסביר את עצמך? [ליצירה]
- [ליצירה] המון תודה! רסיס לילה - אז לדעתך אני צריכה לשבור את המקצב בבית האחרון? ושוב - המון תודה:) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה בהחלט מעביר את זה לא רע... אני תמיד חושבת שזה כמו לשמוע את ההד של הריקנות שבך מהדהד בריק של האחר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נדמה לי ששלשום דווקא ראיתי אותה... ואולי זה פחות דידקטי, אבל באמת פחות מובן (אני לא יודעת איך זה היה לפני התיקון, אבל באמת לא ממש ברור מה המשפט האחרון מנסה לומר). [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם טובי. הפואנטה משעשעת, אבל בהחלט לא חזקה מספיק בשביל להחזיק את כל הקטע. זה גם נראה כאילו דחפת בכוח עוד כמה סיבות כדי שיהיו לך עשר, כמו שקבעת לעצמך בהתחלה. [ליצירה]
תגובות