[ליצירה]
חייבת לצאת להגנתך ולהגנת חופש הביטוי.
קודם-כל, ההתייחסות למחזור כאל תועבה היא-היא תועבה בעיניי.
כחילונית שמפרסמת באתר הזה שירים, אני יכולה להעיד שלא פעם נמנעתי מלהעלות לכאן שירים שברור לי שלא יתקבלו בברכה, כי אני ממש לא מעוניינת לפגוע ברגשות של אחרים. אבל אם הייתי כותבת שיר כזה לא הייתי מעלה על דעתי שיש בו משהו בוטה או פוגע.
בפעם הבאה מישהו יכתוב על שיער של נערה וגם זה יהיה יותר מידי?
אז אני מחזירה "אליכם" את הבקשה שתמיד מופנית "אלינו"- אנא, שימרו על גבולות הטעם הטוב...
[ליצירה]
איש התווים- בדיוק! הבנת את הכוונה. תודה רבה על התגובות והמחמאות.
זהירות שביר- צר לי לשמוע, אני מקווה שזה מאחוריך. גועל לא היה המטרה העיקרית שלי בשיר, וחבל אם זה מה שעובר. טוב לשמוע את זה מכם.
חוצמזה, אני ממש לא מתעקשת על הסיווג, קרה כבר שפרסמתי תחת "קטע" ובתגובות כתבו שזה "שיר" ושיניתי בהתאם. אז אני אעשה את זה גם הפעם לכיוון ההפוך.
אבל חשוב לי להגיד, ששיר בעיניי הוא לא רק עם מבנה מוגדר וחריזה וכו', ובמקרה הספציפי הזה המבנה (או הצורה) אמור לשרת את הרעיון ולהיות מותאם לו.
שוב תודה לשניכם על הביקורת הכנה והבונה, ועל ההזדהות.
[ליצירה]
אני מסכימה שצריך להסתכל לה בעיניים וגם עם מה שכתבת על ההתפשטות, אבל לפעמים צריך גם להתפשט, לדעתי, וגם צריך להיות קצת סוררים. בקיצור, לא תמיד צריך (או אפשר) להלביש את הכתיבה. ותודה, דרך-אגב. (:
[ליצירה]
איזה יופי עצוב. אני איתך, גם מחכה שייגמר כבר האפור הסגרירי הקודר המסרבל הזה.
משקולות אכן יכולות להיות מתוקות ושרשראות ברזל הופכות לפעמים להיות קלות ורצויות. אני מקווה שאת לא מפסיקה להרגיש גם את הצד החיובי שבהן.
תגובות