בנפילתי
ושבי
ר
תי
ובתהומותיי
חיפשתי קצה
ושורש.
ואינני.
כי כלה כוחי.
נדודים .
-
...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חזק כ"כ... ברוכה הבאה... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שעוד הרבה דמעות אשפוך היום כאן בצורה... לפעמים אני תוהה מה היה קורה אילו לא ניתנה לנו זכות הכתיבה... העולם כל כך ריק, האנשים כל כך חסרי תקווה, היאוש מאיים להשתלט, הכל אזל, אך הכתיבה חתמה לה מקום של קבע ועוצמה.... ברוכה הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים ככול שאתה מחפש יותר עמוק- אתה מגלה ריק גדול יותר, אבל המדהים הוא שכאשר אתה מגיע לריק הכי עצום שאתה יכול לתאר- אז אתה מגלה את אלוקים שנמצא בכל דבר, את האלוקים שבתוכך. השיר שלך מבטא דרישה אמיתית- אז אני בטוחה שתמצא משהו אמיתי - תודה על השיר , ברוך הבא לאתר- ובהצלחה... [ליצירה]
- [ליצירה] תהייה פילסופית: אם חיפשת..משמע הינך קיימת..לא? (מעין הרחבה של דקארט) ואז הכל הופך לפרדוקס. ובמישור הפשוט- אהבתי ונצבטתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים תודה למי שהגיב. קצת אחרת- השיר נכתב ממקום מאוד כאוב , תחושה של ריקון שאופפת הכל. ממקום כזה חיפשתי איזהשהוא משהו, אפילו קצה.... לא מצאתי. ואז תחושת התאיינות אופפת.... זה נסיון לבאר את התחושה, אך השיר פשוט נכתב לו ולאחר התבוננות זה מה שהצלחתי לדלות.. [ליצירה]
- [ליצירה] בנפילתי ושבי ר תי ובתהומותיי חיפשתי קצה ושורש. ואינני. כי כלה כוחי. מסקרן לראות המשך לכתיבה זו. מה שיש בה עכשו זה האיפוק למרות הסערה הפנימית. מה שטוב בזה: היכולת לומר בצמצום מילים משהו עמוק. מה שראוי למעקב: שלא תמיד הצמצום יצליח והוא צריך תמיכה של תמונה. תמונה של נוף או כמו שיר הייקו יפני. בינתיים שיר זה יש לו תהודה של תהילים. דוד אוהב הרבה לכלול את ירושלים בכאביו האישיים. אהבתי והתעניינתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש יפה. קצר, ועם זאת מלא משמעות. ורואים שגם צורת הכתיבה עצמה היא משמעותית. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר.. שירך ממש מתרחש מול עיניי, חיה אני כעת במדבר עם גמלים, אנשים יחפים, כואבים ושותקים.. השיר נגע לליבי.. תודה לך. נדודים [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. הזדהיתי כל כך, ולוואי ויכולתי גם לצאת למסע כזה באמת, במוחש ולא רק בנפש...והכותרת נותנת אור וכיוון לכל האיבוד שנמצאים בו.. תודה לך . נדודים. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום ילד. אני חדשה כאן, ככותבת, אך צופה אני כבר זנן מה, קראתי וממש דמיינתי את השיר, יצירה שממש נוגעת בי או שמא זה אני בה?! אהבתי במיחד את " צרחה את נשמתה עם השחפים" עוצמתי ביותר. תודה לך. נדודים [ שצורחת בשקט את נשמתה...] [ליצירה]
- [ליצירה] שלום קובי, אהבתי מאוד לשהות בין יצירותייך, לרוב הזדהיתי מאוד אתה כותב נפלא ומצליח להביע בגבולות את מה שהוא ללא... תודה לך. נדודים. [ליצירה]
- [ליצירה] אוווווווווווווף. כמה אמיתי.כמה עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים תודה למי שהגיב. קצת אחרת- השיר נכתב ממקום מאוד כאוב , תחושה של ריקון שאופפת הכל. ממקום כזה חיפשתי איזהשהוא משהו, אפילו קצה.... לא מצאתי. ואז תחושת התאיינות אופפת.... זה נסיון לבאר את התחושה, אך השיר פשוט נכתב לו ולאחר התבוננות זה מה שהצלחתי לדלות.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי, בגלל הפשטות שמבטאת נסתר.. ברוכה הבאה . תודה לך. נדודים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד..מזדהה עם כל מילה. תודה לך. נדודים. [ליצירה]
- [ליצירה] רון.. נגע בי כל כך..כמו לקרוא את עצמי... תודה לך. נדודים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד תמונה חזקה. אהבתי את הפריים ואת המיקום של האיש. משחקי אור וצל חזקים, ממש ממש טוב בעיניי וחזק. תודה לך.. מעביר כל כך חזק ואמיתי את זה שאנו רואים מישהוא או משהו אך זה כל כך ראשוני ומעורפל, לוקח זמן והתבוננות כד להגיע למיקוד וחדות.. וגם לגבי עצמינו.. נדודים. [ליצירה]
תגובות