בצעדי ענק אני מושך חוטים
למצח אהבתינו.
אין שם קמטים חרוֹשת תעלות
צינורות ההשקיה פסקו להזרים
את שאריות האתמול
וילד שבא לנטוע את מחר
נתקל ברגבי אדמה יבשה.
ואיך היינו יודעים אם נכון?
היינו תופסים אותנו בשקרינו
ומכים על חטא על חטא?
אין תשובה.
בידיעה גמורה, אני גורב גרביי
ויוצא לריצה של ערב,
שם, תחת הכביש
עצורה עצורה.
