[ליצירה]
מבט שנשלח מעינו לעינה
כמעט נמצאים הם במרחק נגיעה,
והפחד מחלחל והתשוקה גוברת
מה יהיה ביננו ??
איש לא ידע
איש לא ידע..
אף אחד מהם לא רצה להמר..
אף אחד לא רצה לוותר..
וכך נעמדו הם עזר כנגדו
וויתרו.. על הסיכוי להכשל..
אויש... מקרה עצוב וכ"כ אמיתי..
[ליצירה]
אלי
ברוך הבא לאתר, בתקווה שהשירים הבאים שתכתוב
יהיו יפים ועמוקים כמו זה.
כל אישיותנו כטירה עתירה.
מלאת חדרים, מרתפים אפלים,
ועשרות "מעברי סתרים".
זכרוננו עצמו בנוי מגרות מגרות
(אנשי המחשבים ביננו מכירים את זה כרג'סטרים)
אם יכולת קיבול מדהימה,
אם נכנסנו לתוך חדר בתוכנו,
צללנו לתוך זיכרון שרק ממשיך להכאיב...
דלתות החדרים הם כמו דלתות בבית מלון,
בשביל לפתוח.. צריך מפתח,
בשביל לסגור... מספיק רק לטרוק.
אל נברח מזכרונות הרודפים אותנו,
אל נחפש "מעברי סתרים"
כח עצום נמצא בתוכנו..
לסגור דברים, הנאבקים להשאר פתוחים..
תגובות