אז שאלת:
"אם אשאר הבנאדם היחיד עלי אדמות,
התהיי איתי?"
השבתי ביבשות-צינית-משוּ
שאעדיף לקבור את עצמי
יחד עם כל האלו שנעלמו
רק לא לעשות כזו טעות.
ובתוכי נחנקה התשובה
המחכה בסבלנות
לפקוע
ברגע המתאים--
אהיה איתך,
גם אם לא תשאר הבנאדם היחיד עלי אדמות.
האור הגנוז
-
אני חיה, זה מספיק בשבילכם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מסכן הבחור על שום מה התשובה הברוטלית? [ליצירה]
- [ליצירה] זה רק תיאור מצב. אולי זאת רק אני, אבל פעמים בחיים קורים כ"כ הרבה דברים סביבי, שחיכיתי להם, שרציתי בם, וכשהגיעו להישג ידי, הפנתי את גבי אליהם. מזלזול, מאילוצים, מחסר תשמת לב או מציניות ריקה. הבחור לא מסכן, המצב הזה, הוא המסכן. [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ נכון ואמיתי מעולה ממש... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. זה חמוד כזה. אבל למה תמיד זה קורה? למה פשוט אי אפשר ללכת על האמת ותמיד זה התחכמויות כאלה... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! ואני כל כך מזדהה עם ההסבר שלך למצבים האלה... אולי זה משום שאנחנו הבני אדם, אוהבים למשוך דברים, כדי שיהיו לא מובנים מאליו, אלה דבר שאנחנו מייחלים לו כל הזמן.... ובכל זאת, הרחמים שלי נתונים לאותו הבחור... ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מצליחה לבין את זה. אולי ככה, מתוך כאב אנשים ילמדו להוריד מסכים וקליפות כי הם רק מפריעים והורסים. משתתפת בצערך. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, מה כואב לפתוח יום אחר יום את המגירה, לזרוק לתוכה עוד חתיכת נייר ולדעת שאף-אחד לא יראה זאת לעולם. ואם כן- לא ראוי. מזדהה. אבל את טובה מכדי להפסיק! ממני שצמאה לקרא אותך עוד ועוד... [ליצירה]
- [ליצירה] אחלה יצירה ! [ליצירה]
- [ליצירה] בנאדם, יש עליך! פשוט כיף לקרא אותך. (וכיף לה..) תמשיך. [ליצירה]
- [ליצירה] אחתוש, וולקאם הום! יפהפה. אהבתי. בעיקר את הקטע עם התמונה- שדווקא שראית את התמונה המלאה, את לא היית שם.. הצלחת להסביר בצורה מדוייקת מה שתמיד מפריע לי בצילומי תמונות הללו. תמשיכי, יא אחת שכמוך! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לכל המגיבים :) וסתם מישו, שיניתי. זה באמת יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני דווקא חושבת שה"באיזשהו מקום" רק מוסיף.. אוי, זה עצוב. מזדהה. וכ"כ עצוב לי שאני מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכלים דתיקון, ובדרך גם לשושנת העמקים.. ברור ברור, הכל מתוך אהבה.. כן, שמענו. לפעמים המשפטים הללו נראים חולנים כ"כ לאור המציאות השוטפת אותנו.. "תתגבר תתגבר, כך אומר לי הקול" אז פסדר, מתמודדים, שורדים.. עד למכה הבאה. אני חושבת של"שיחה" הזו עם הבורא, בעוצמות כאלה, של כעס, התרסה, ריב, סכסוך, יש המון כוח. במיוחד במילים טרופים אלו. וזו לא חוכמה תמיד לפתור הכל באמירה מוחצת "אבל הוא אוהב אותך". אה, וואלה, איך שכחתי, באהבה אין חוקים. מותר גם לקום בוקר אחד ולרצוח. בשם האהבה, כמובן. אני אישית מעריכה את הזעקה הזו שמלווה בכאב אדיר, אפילו אם תגיע לידי כפירה (אם כי, כמו שכלים דתיקון הראה את הדוגמא על אביב גפן, גם "כפירה" זו היא אמונה גדולה, רק מוסתרת בהרבה, אפילו בעיניי 'בעליה'.) אני מאמינה שיש מקום לדברים מסוג זה. ואסור להשתיק אותם ע"י נק' פתיחה או מוצא ש"אין מחשבותי מחשבותיכם". [ליצירה]
- [ליצירה] תודה.. חוייכתני... האמת זה בא מתוך התחבטות בעצמי. אני מאמינה בזה, אבל גם קשה לי להאמין כי תכננתי לסוע החופש.. וגם- תמיד צץ לו "אבל מצד שני.." נראה מה אעשה. רק ימים יגידו... [ליצירה]
- [ליצירה] --- אחרי שיר כ"כ יפה (באמת!), אני לא אוהבת לעשות את זה, אבל גם ככה זה אתר של 'צורה' אז: קצת צרם לי הביטוי "פנים מחייכים" כמו שאומרים פנים יפות ולא- פנים יפים, נראלי אותו דבר גם כאן פנים מחייכות... וכמובן, מצטרפת למגיבים מעלי, מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] חברות שלי נסעו. הלכתי ללוות אותן בהלוך, בחזור. כבר שמעתי סיפורים. אלבומים. חוויות. היה להן מיוחד מאד, את זה הספקתי להבין. את השאר כנראה לא אבין לעולם. בחיים לא הלכתי עם דעותיי כך, עד הסוף. ואני עדיין שואלת ת'צמי אם זו האמת המוחלטת עבורי. מה שבטוח, חד משמעי- זה לא. [ליצירה]
תגובות