התלבטתי בקשר לפרסום השיר והגעתי למסקנה שפרסומו הוא חלק מתהליך הפרידה.

 

איך הלכת

אחי הגדול,

לרעות בשדה הדעת

והקדושה.

לחלל לספרים

את נשמתם

ולהדליק את אש

הקודש.

פרשת כנפיך

על נייר מודפס ארמית,

את נשיקותיך פיזרת

על כריכה מודפסת זהב.

כהונה וטהרה

אופפות את צעדיך

המתרחקים ממני,

כרחוק ציפור מגוזליה.

נגן מעט את הגנתך,

שלח לי במיסטיקה מיוחדת

את שהיה ולא יהיה.

מסור לי אהבתך

מרחוק

וכשתגדל, ותהיה מה שתבחר ,

קרא לי.

, לקראתך אצא במחולות

ובשמחה בלתי נדלית

אשק גם אני את ספריך.

(ואתה,

אתה תאמצני מחדש)