פתאום
הכל נראה לי
בנאלי
או לפחות
וירטואלי
רוצה לצעוק
נשבר לי
אבל בעצם
נגמר לי
האמת
בסוף הכל
פוטנציאלי.
[ זה שיר שגם הלחנתי וכשזה עם הלחן, זה יותר חזק...]
[ליצירה]
בתור מתנחלת בהתנחלות שנחשבת התנחלות 'עשירה', ולא נדבר עכשיו על סטיגמות ספציפיות שהן, כמה צפוי גם לא נכונות, אני מוחה.
אדון שמואל ירושלמי, מה היה המעשה הציוני האחרון שלך חוץ מלבלבל לנו בשכל אידיאולוגיות שאולות מהכותרות של 'הארץ'??? ואפילו באותן מילים???!!!
נורא יפה מצדך, באמת, לדבר על מצב סוציו-אקונומי מסויים ששורר מדינה, על הפער, על השוני, על האפליה וכו', אבל לפחות תברר כמה עובדות לפני כן: אני לא יודעת איפה אתה גר, אבל אני בטוחה שאגרת השמירה שלך נמוכה פי כמה משל ההתנחלויות. ההתנחלויות משלמות עבור השמירה עליהן זה אחד. ושתיים, למדינה יש אינטרס ליישב במקומות מסויימים בארץ הקטנטנה והיקרה שלנו, אז היא גורמת להם להיות אטרקטיביים בעיקר לזוגות צעירים: הווה אומר בתים יחסית זולים. קרקע על שפת הים עולה פי כמה מקרקע נידחת בדרום הר חברון משום שהיא יותר מבוקשת! היצע וביקוש ... ואם בא לך על מקום זול לא בהתנחלות אז תמיד יש את הנגב, גם שם בונים בתים בפחות מ100 אלף דולר, (שחיתות?! לפי שיטתך.. המדינה 'גונבת' אדמות בדוואים , האם גם זהו 'כיבוש'?)אתה מוזמן לרכוש קרקע מדברית לממש את הציונות שלך, מה שהיא לא תהיה ולהפסיק ליילל, לטובת כולם.
[ליצירה]
כבר מעל לשנה וחצי שאני לא יכולה לרקוד בכל הפעמים שאני כבר רוצה לרקוד, ובכלל.
אני חושבת שבשנה וחצי הזאת גיליתי שאני מסוגלת לכתוב גם אם אני לא עם 'כולם' .
אבל הרגש שמובע במילים לפעמים יותר חזק מהרגש שמובע מלהיות מחורפנת או שיכורה...
תודה רבה על הכתיבה הזו שהצליחה להביע במילים את מה שאני מרגישה כבר הרבה זמן...
[ליצירה]
זה מזכיר לי שבפעמים הראשונות שנהגתי ללא ליווי, הרגשתי תאווה אדירה להכנס באיזה עץ או מעקה, אפילו במכונית, רק כדי להרגיש איך זה לעוף מהמכונית במהירות עצומה. רק כדי לדעת אם כל מה שאומרים נכון, אם באמת כל החיים עוברים מול העניים, אם חושבים על מי שאוהבים, אם רואים פתאום מלאכים יורדים לקראתי...
הייתי צריכה ממש להתאפק, לדבר אל עצמי בקול כדי לא לעשות תאונת-חוויה שכזו...
(מסקנה: התשדירים של גלגל"צ - עובדים!
אחרת היו כבר מזמן מגרדים אותי...)
תגובות