פתאום
הכל נראה לי
בנאלי
או לפחות
וירטואלי
רוצה לצעוק
נשבר לי
אבל בעצם
נגמר לי
האמת
בסוף הכל
פוטנציאלי.
[ זה שיר שגם הלחנתי וכשזה עם הלחן, זה יותר חזק...]
[ליצירה]
האמת, לא נראה לי שאלוהים רצה שנסבול ככה...
אני מצטרפת למועדון 'שונאי המצות' ולרוע מזלי אני גם לא מתה על מצברי... (הפסח הזה הוא ממש אסון קולינרי...)
[ליצירה]
א. למי אין חילוקי דעות עם התורה? תראו לי מישהו שהתורה מסתדרת לו פיקס בחיים. לכל אחד יש משהו שהוא חולק על התורה,זה כבר בעיה שלו אם הוא הולך על פי התורה או על פי עצמו, אבל לכולנו יש 'בעיות' בקשר לדברי התורה. אז זו אחת מהן כנראה, בעיניה של לותנת, ואם לא היא, אז אני.
ב. לא לשם צומי נכתבה היצירה הזו, אני בטוחה. זו העלאה לסדר היום דברים שבד"כ לא עולים כאן.
ג. גם חשק במובן מיני בין גבר ואשה הוא דבר שהוא לאו דווקא חיובי לכל פנים, אבל, ריה"ל, לדג', ותודה לרדף השיג, כתב שירי חשק ועוד איזה...
לתשומת לבך עוף יקר...
[ליצירה]
רעות,
אם היית קוראת בעין רב יותר היית שמה לב לכמה דברים:
כשאנחנו בוכים, אנחנו לא נראים הכי יפה שבעולם מבחינה פיזית, אך מבחינה מנטאלית, זה מה שהופך אותנו לברי קיום, כלומר, אנו מביעים את רגשותינו באופן שלא מחמיא לנו כלל בדרכים שאנו מנסים להיות מוחמאים מהם: דברים חיצוניים לנו כדוגמת איפור בגדים מותגים וכו'. כאשר אנו בוכים אנו מניחים לכל זה להישטף מעלינו על מנת להביע באופן הטבעי ביותר את רגשותינו העצובים לדג', כמו בשיר.
כשאדם בוכה באמת, הוא עובר טלטלה רגשית לפעמים בלתי ניתנת לתיאור והוא מוציא אותה החוצה, גם מבחינת הורמונים בגוף שמצטברים בשעה של סערת רגשות, אך גם מהבחינה הזו שהוא מפקיר עצמו לבכי עצמו בהרבה מקרים.
בכי משחרר. בכי מבהיר לכל מאן דבעי את הרגשתינו. הבכי הופך אותנו לחסרי הגנה. אנחנו עצמנו וזו ההגנה היחידה שיש לנו בעת בכי.
לכן הרבה אנשים לא מוכנים שיראו אותם בוכים, כי זה נחשב לדבר שבחולשה.
ועוד: בסוף השיר ישנו משפט המצוטט בחלקו משיר ילדים ידוע :
"כשאת בוכה את לא יפה, את לא יפה. די לך או די לך ילדה".
אני נגד לא להביע רגשות בגלל שזה " לא יפה" וכו'.
אז חתמתי את השיר בכך שאני בעצם לא מאחלת לאף אחד לבכות מעצב אבל אם הוא כן מרגיש צורך לבכות, הדבר האחרון שצריך לעניין אותו הוא החיצוניות , שלו ושל אחרים כלפיו.
רק שמחה! (-:
תגובות