פתאום
הכל נראה לי
בנאלי
או לפחות
וירטואלי
רוצה לצעוק
נשבר לי
אבל בעצם
נגמר לי
האמת
בסוף הכל
פוטנציאלי.
[ זה שיר שגם הלחנתי וכשזה עם הלחן, זה יותר חזק...]
טל בת רא"פ
-
כותבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני תוהה האם זו המרכבה של מונטיפיורי...? [ליצירה]
- [ליצירה] הר' קרליבך ז"ל היה מספר סיפור על אדם אחד, חצקל'ה, מאוד מאוד פשוט, סבל בשוק של העיירה שכל דבר היה אומר ועושה לכבוד שבת. היה מרים שק תפו"א ושואל את בעליו "לשבת תפו"א אלו?" והיו עונים" כן" ואז היה מתחיל לשיר "לכבוד שבת , לכבוד שבת" (ושהר' קרליבך שר את זה, זה הרבה יותר חזק, אותי זה ממש הרעיד). הסיפור מתגלגל וכו' ובמהלכו אנו פוגשים ברב חסיד גדול שבא לעיירה -שבה בזו לחצקל'ה וחשבוהו למשוגע בגלל הלכבוד שבת שלו (אה כן, והוגים את זה בהגייה אידישאית: ליכבוד שבאס) ופוגש את קהל מאמיניו בבית הכנסת. כאשר הוא רואה את חצקל'ה שלנו, הוא מבין שהוא משו-משו, מאוד מיוחד. אז שואל אותו הרב: מה שמך רב ייד? עונה חצקל'ה: חצקל'ה, כבוד הרב, אבל כאן, בעיירה, נוהגים לקרוא לי 'חצקל'ה לכבוד שבאס'. ואז שאל אותו הרב: על מה אתה חושב כשאתה שר לכבוד שבת? ועונה לו חצקל'ה דבר מדהים: אני מכיר את הסיפור של אברהם יצחק ויעקב ובניהם ויציאת מצרים והמקדש והגלות ועוד מקדש ועוד גלות ועכשיו גלות, אני מכיר את ההתחלה, אני מכיר את האמצע, אבל ריבונו של עולם, מה הסוף?. ודי לחכימא ברמיזה. אז מתבוננת, הלוואי שאת ואני וכל עם ישראל נחשוב בכל יום שעובר ובכל מעשה שאנו עושים על ה'לכבוד שבאס' הזה ולוואי נזכה כולנו לגאולה. [ליצירה]
- [ליצירה] הוצאת לי את המילים מהפה... [ליצירה]
- [ליצירה] לא נעים לי לפזר את מסך התשואות אבל אני חושבת , בתור מישהי שאולי קצת קרובה לתיאור שבשיר, שחד צדדיות היא דבר שגוי. השיר לא נוקט עמדה באופן גלוי, אבל אומר כמה דברים ע"פ הבנתי: א. כדי להיות 'מתנחלת ' יש לעמוד בקריטריונים מאוד ספציפיים, ואם לא, אזי מקומך אצל 'הזולה של חצרוני' ולא ביישוב דתי מעבר לקו הירוק. ב. אין כזה דבר להיות דתיה וללבוש מכנסיים/לפזר ת'שיער/לא ללמוד באולפנא/לא לשמור נגיעה וכו' וכו'. תאמינו לי שאני דתיה מתנחלת גם בלי הסממנים המאפיינים שהוצגו כ'נכונים' בשיר? תאמינו לי שזה קצת יותר עמוק מכפי שהשיר מציג את זה??? (חסר לכם שלא תאמינו לי כשאני דוברת אמת...) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי, אני מתמוגגת... [ליצירה]
- [ליצירה] ניסיתי לחשוב על דימוי מספיק חזק כדי שיביע את ההתפעמות שלי מהדרך שבה אתה מצליח לתפוס את המחשבות האלו, את הרגעים האלו, את המציאות הזו ולהפוך אותה לכדי רצף קסום של מילים. לא הצלחתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אדם צחי היקר והציני: כנראה שלא הבנת... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לכל האמור לעיל ומוסיפה עוד: קטע כל כך מוכר לי (דיכאון וכו'...)ולכן מאוד נגע בי. אשרייך. [ליצירה]
- [ליצירה] התרגום שלך למשפט עם האקווריום שבה את לבי. (אני חושבת שהוא מופיע אצל וויקליף ז'אן). בכלל, קטע מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת מה להגיב, אבל אני חייבת כי זה כל כך... כל כך...כל כך.... נו, אתם יודעים, יפה כזה... [ליצירה]
תגובות