אני יושבת בגינתי בה החלו לפרוח פרות החורף,

גומעת בעיני מראה זה של סוף יום.

על ברכיי מחברת וכמו בימי קדם אוחזת עט

מנסה להעביר במילים את עוצמת התרגשותי .

כך רושמת עטי לרקיע קישוט יומי פסים אדומים

כוכבים מנצנצים,

בסמטאות מול ביתי פנסים החלו להאיר .

נאהבים פוסעים יד ביד לכיוון סוף העיר

בכדי להנות מהצגת תאטרון טובה ,

אילו הילדים צוהלים אל ביתם .

לאחר שנצחו במשחקי הכדורגל והסל

כן תם היום כך גם כל ההתרוצצויות ,

עכשיו להכנס אל הבית החם .

לעצום עיניים ולחלום חלומות

מפני שעוד מעט יחול לנו יום חדש,

רצוף מסעות .