לחץ כאן למעבר למאמר המעודכן שלי בבלוג תורה ומדע

לפרשת לך-לך - שנה ב
חצצון תמר - עין גדי

נאמר בפרשתנו: וישבו ויבאו אל עין משפט היא קדש, ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר (יד, ז). רשי מזהה את חצצון תמר עם עין גדי. מקורו של רשי הוא פסוק מפורש בדברי הימים ב´ (כ, ב): והנם בחצצן תמר היא עין גדי. מדוע עין גדי כונתה בשם חצצון תמר?
השם חצצון מקורו כנראה בשם ואדי חצאצה, שמו של נחל היורד מאזור תקוע ונשפך לים המלח כ-6 קמ מצפון לעין גדי.
השם תמר, מעיד על הדקלים הרבים שגידלו בעבר בעין גדי; וידוע שעין גדי  היתה מפורסמת בעבר בגידול התמרים.
גידול התמר בארץ : עפ תיאוריהם של נוסעים אירופאיים רבים מתברר, שלא היתה רציפות בגידול התמר בארץ. בבקעת הירדן כולה נשארו בין המאות טז-יט רק עשרות או מאות עצים בודדים. אפילו ביריחו ועין גדי, שהיו מפורסמות בתמריהן, נשמדו העצים כליל. היום, אחרי היוזמה הברוכה של בן-ציון ישראלי, שמואל סטולר ואחרים, חזר התמר ותפס את מקומו הראוי בישוב היהודי לאורך הבקע הסורי-אפריקאי מאילת בדרום ועד לכנרת וגבע בצפון.

עפ שיר השירים עין גדי בעבר היתה מפורסמת גם בכרמיה; בתרגום יונתן לשיר השירים (א, יד) על הפסוק אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי: מנין היה לבני ישראל במדבר יין לנסך על המזבח? ...אלא הוו אזלי לכרמי עין גדי, ונסבין מתמן אתכלין דענבין ועצרין מנהון חמרא ומנסכין יתיה על מדבחא רבעות הינא לאמרא חד (=היו הולכים לכרמי עין גדי, ולוקחים משם אשכולות ענבים וסוחטים מהן יין ומנסכים אותו על המזבח, רבע ההין לכבש האחד).
[לקוח מתחומין יג עמ´ 106-122, להרחבה על גידול התמר עייש]