למאמר המעודכן שלי, בבלוג תורה ומדע, אנא גלוש לבלוג תורה
ומדע בכתובת:
http://toraumada.blogspot.co.il/2014/08/Vaetchanan-tefillin-and-fontanelle.html
המרפסים בפרשתנו אנו קוראים על מצוות הנחת תפילין: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטֹטָפֹת בין עיניך" (ו, ח). מבאר בפירוש יונתן (על תרגום יונתן) מהו המקום בו צריכים להיות מונחים תפילין של ראש: "שלא תאמר בין עיניך ממש אלא על המוח קבל על עיניך, והוא בקדקד בגובה הראש, כדאיתא בגמרא, מקום הנחת תפילין של ראש מהתחלת עיקרי השער במצחו עד מקום שמוחו של תינוק רופס, ורמז ליה מלת וקשרתם נוטריקון: מוח תינוק רופס שם תהא קשורה". ע"פ פירוש זה סוף מקום הנחת תפילין של ראש (דהיינו הגבול האחורי בראש - אליו יכול להגיע הקצה האחורי של התפילין), הוא במקום שבו מוח תינוק רופס. מהו המקום הזה? בתינוק הנולד עצמות המצח ועצמות הקודקוד אינן מאוחות זו עם זו וביניהן מצויים רווחים הקרויים מרפסים. המרפסים מקילים על מעברו של ראש הילוד דרך האגן (בשעת הלידה) ובכך חשיבותם הרבה. אולם זהו מקום פגיע מאד, כי בו המוח מכוסה רק ע"י קרום דק - דבר המחייב זהירות רבה בטיפול בתינוק. התגרמות הגולגולת נשלמת עד לשנה השלישית לחיי התינוק. רוחב המרפס – הרווח שבין עצמות הגולגולת בזמן הלידה, הוא שני ס"מ והוא מצטמצם ל-0.6 ס"מ עד גיל שנה. קיימת שונות רבה בגודל המרפס בין כל תינוק ותינוק. באופן כללי, בבנים המרפס קטן מאשר בבנות והוא נסגר בבנים בגיל מוקדם יותר. תפילין של ראש צריך להניחן במקום שערות הראש, ואסור שיהיה אפילו חלק קטן על המצח, אלא כולן יהיו מונחות במקום השערות ומכוונות בין העיניים.
