טוקסידו שחור
מול שמלה לבנה.
לילה ושחור
מול הלבנה.
שלו ורגוע
פניו מחייכות,
הסכין בידה,
מרמז לבאות.
עוד דקה זה עבר,
יודעת בעצמה.
החלום נגמר
האשליה התנפצה.
עכשיו דם בראשו,
וראשו בידה,
היא לנצח שלו
והוא לנצח שלה.
[ליצירה]
לא מצאתי מילים פשוטות מספיק אבל חזקות מספיק להגיד בדיוק מה זה עשה לי לקרוא את הקטע הזה.
אבל דע לך שאהבתי והתכווצתי בכסא וחיבקתי את שתי הברכיים.
[ליצירה]
כמעט כתבתי שזה מעט בנאלי מדי לטעמי.
אבל השורה האחרונה היא כל כך במקום.
עדיין יש בי משהו שלא מאוד מתרגש לקרוא בתים על הווה עבר ועתיד,אבל יש פה כמה דברים מיוחדים בהחלט.
[ליצירה]
תודה לכולכם על התגובות, המון המות תודה. טוב לראות שיש עוד מישהו שקורא ואכפת לו.
תאיר- אני שמחה שהקטע עשה לך רע, לא כי אני ראוצה שיהיה לך רע חס וחלילה ,אלא כי זה אומר שהצלחתי לגרום לך להרגיש משהו דרך הטקסט. אני לא יודעת בדיוק מה זה, זה מעין קטע הזוי שכזה.
מאיר- תודה תודה ושוב תודה, עשה לי כל כך כל כך כיף לקרוא את התגובה שלך.
פוטו אלבום- אני לא חושבת שטיפול זה מה שיעזור לי..
תמי- תודה, שמחה שהצלחתי לגעת בך.
יוליה- תמיד כיף לשמוע שאתה מקורי. תודה, גרמת לי להרגיש שעשיתי משהו מיוחד.
[ליצירה]
אהעבתי, אני מסכימה בהחלט.
הכתיבה טובה אבל יש כאן המון רעיונות בתוך טקסט קצר. לדעתי אפשר לפתח את הנקודות קצת או לדלל במספרן.
בסך הכל, אחלה של מונולוג.
תגובות