לעטרת ציון
"ועכשיו ברצינות"
היא מצהירה.
אני מרצין פנים
ומתמקד
נותן לשקט לעשות את שלו.
את אומרת שזה מוזר.
שזו פעם ראשונה
קר
לא מוכר.
את החיוך מהצד השני
לוּ יכולת לראות.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הכל בידי שמים חוץ לאגרופים בלחיים [ליצירה]
- [ליצירה] היצירתיות נוטפת מכתבייך. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] "סוף דבר הכל נשמע..." [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] צחיתי, יש פה הרבה "תוכן"-, לעניות דעתי. לא כולם רואים אותו הדבר. ככה זה. אולי בקריאה חוזרת ועוד אחת ואולי לא. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח לא. [ליצירה]
- [ליצירה] בינתיים, פלורסנט אחד דופק כמו שצריך ותנועת הצליל ענוגה מכל* שים נקודה יונה* מקשקשת את המח שלה (יונה וולך, נכון?) כמו שני ביצים במחבת היחסים ויש מקום רהוט, לְסֶפֶר מתאים.* חיתוך המילה דווקא כאן לא חזק במיוחד ופחות שייך. (וזהו, ספרה שלה, נכון גם כן?) [ליצירה]
- [ליצירה] השינוי בשורה- "ממש לפני שעות מספר". אבל ממש תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] שיניתי. ותודה רבה לך אמילי. ציידת, נכון. לא טיפשי אלא פשוט. הדברים כולם פשוטים התמונה- מורכבת. בינתיים נשאר כך. תודה. [ליצירה]
תגובות