לעטרת ציון
"ועכשיו ברצינות"
היא מצהירה.
אני מרצין פנים
ומתמקד
נותן לשקט לעשות את שלו.
את אומרת שזה מוזר.
שזו פעם ראשונה
קר
לא מוכר.
את החיוך מהצד השני
לוּ יכולת לראות.
[ליצירה]
לא על אחת או שתיים גם לא על עשרים כי אם על האחת והיחידה מיני רבות החקוקות, טבועות, נעוצות בשיריי. לא סתירה לכאן או לכאן.
שני- אל לך לדאוג מלבוא במחיצתי (מחכך שתי ידיי) כי לא אעיז להתסכל (משפשף את עיניי) ואבוש מלפתוח את פי (מלקק את שפתיי). לכן, אל לך לחשוש.
[ליצירה]
תודה.
אני חייב לשתף אתכם במשהו.
אני כותב על חלום שחוזר על עצמו זו כבר הפעם החמישית. כל פעם בצורה קצת שונה אבל הגל הוא אותו גל.
זה קצת מפחיד, למען האמת. אין לי מושג ירוק מה עומד מאחוריו ולמה הוא מופיע, אבל אני תמיד מתעורר עם פעימות לב וזיעה קרה.
מה הוא רוצה ממני?
מה רומזים לי?
האם הוא טוב
או רע?
לא יודע.
שי.
תגובות