לעטרת ציון
"ועכשיו ברצינות"
היא מצהירה.
אני מרצין פנים
ומתמקד
נותן לשקט לעשות את שלו.
את אומרת שזה מוזר.
שזו פעם ראשונה
קר
לא מוכר.
את החיוך מהצד השני
לוּ יכולת לראות.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אמת הכוונה לא רוח מלאכותית כמו הנאמרת מעלה [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר? כמשהו אישי, או שלי? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב. טב מאוד בקריאה שניה. [ליצירה]
- [ליצירה] מי יקבע אותה? מסכים עם ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] החיים. כסרט. הערצה- הליכה בעקבות מצפון. הלב. אבל- אולי אשליה? [ליצירה]
- [ליצירה] והלכו שניהם הילד והילדה ידיים שלובות קופצים מעל מהמורות. לאן ילכו השניים העתיד זאת צופן הרחק הרחק למקום בו איש לא מזדקן ויישארו ילד ילדה מאותו הסיפור שאיש לא קרא. [ליצירה]
- [ליצירה] למה לא הייתה המלודיה ישנה בשעה זו? [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב את סגנון הכתיבה אך יש צורך דחוף בפיסוק! [ליצירה]
- [ליצירה] ותודה לטרנסטרברה [ליצירה]
- [ליצירה] אלמנט החריזה הולך ומתהווה עם השיר? לא כך בבית ראשון. עבודה. [ליצירה]
תגובות