לעטרת ציון
"ועכשיו ברצינות"
היא מצהירה.
אני מרצין פנים
ומתמקד
נותן לשקט לעשות את שלו.
את אומרת שזה מוזר.
שזו פעם ראשונה
קר
לא מוכר.
את החיוך מהצד השני
לוּ יכולת לראות.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני דווקא אוהב את השחור לבן כי זה מנתק את ההבדל הגדול בין ה"אומנות" ל"עם" וזה מה שהיא מנסה להעביר. נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה אנשים יקרים [ליצירה]
- [ליצירה] זכיתי:) [ליצירה]
- [ליצירה] ומי המעריץ? [ליצירה]
- [ליצירה] איה, זהו סגנונך. יפה הוא. יש דברים הלא מסתדרים אך בקריאתם שוב- צולח. [ליצירה]
- [ליצירה] הדיכאון- אין הוא מבזה את היפה ונעים הוא מקטין ומצמצמם. מעצים את השחור ממרר (ממראר) את הקיים ומוסיף נופח התקמטות. כשכל זה עולה על כל דמיון נופח ונוסק. נופח ועולה השמיימה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי זמן (כן). בציפייה לאחת שתיקלע במקרה ברשת. עוד מעט יורד. שעה שלימה. את שם- חושב עלייך. טוב, הבטחתי שלא. ללט. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב גם לזה. [ליצירה]
- [ליצירה] " במקום בו יכלו להפגש מבטינו..." [ליצירה]
תגובות