קראי בשמי.
אמרי-
אתה אתה אתה
וצחקי.
האחרונה שקראה בשמי
צרחה וצרחה
אלוהים יודע היכן זה נגמר.
אז קראי בשמי
בנימה עוטפת
אמרי
זה טוב, היום, אתמול.
ונצחק.
נצחק כמו שלא צחקנו מעולם
אז קראי כבר בשמי
נו?
[ליצירה]
יהודיה, אני ממליץ לך לא לכתוב בצורה המרכזית כי זה פחות קריא. לא ממש מוצלח בכל שיר.
הנה הארותיי:
חוט של משי, עדין
כמעט שקוף
כמעט בלתי מורגש. * לא מתחבר כל כך עם שאר השיר. הקשר מובן אך לא זורם.
וכשאני בבדידותי
סיבים דקים של משי
עטפוני, * למה בזמן עבר? לא שייך לזמן שבו מתחילה.
והוצפתי* געגוע. *כנ"ל
דבורים קטנות
מפזרות על עפעפי*י אבקן
מהפרח שעזבתי.
אהבה עדינה,
. חוט של געגוע
הרבה הצלחה בהמשך.... שי.
תגובות