קראי בשמי.
אמרי-
אתה אתה אתה
וצחקי.
האחרונה שקראה בשמי
צרחה וצרחה
אלוהים יודע היכן זה נגמר.
אז קראי בשמי
בנימה עוטפת
אמרי
זה טוב, היום, אתמול.
ונצחק.
נצחק כמו שלא צחקנו מעולם
אז קראי כבר בשמי
נו?
[ליצירה]
אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין.
[ליצירה]
בינתיים,
פלורסנט אחד דופק כמו שצריך
ותנועת הצליל ענוגה מכל* שים נקודה
יונה* מקשקשת את המח שלה (יונה וולך, נכון?)
כמו שני ביצים במחבת היחסים
ויש מקום רהוט, לְסֶפֶר
מתאים.* חיתוך המילה דווקא כאן לא חזק במיוחד ופחות שייך. (וזהו, ספרה שלה, נכון גם כן?)
תגובות