קראי בשמי.
אמרי-
אתה אתה אתה
וצחקי.
האחרונה שקראה בשמי
צרחה וצרחה
אלוהים יודע היכן זה נגמר.
אז קראי בשמי
בנימה עוטפת
אמרי
זה טוב, היום, אתמול.
ונצחק.
נצחק כמו שלא צחקנו מעולם
אז קראי כבר בשמי
נו?
[ליצירה]
הנה קטע שנכתב:
אני מדבר בשפת "כולם מבינים"
את שפתיי, אין צורך להניע
את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן
שלא תבואו לידי שמיעת המילים
שאותן אני כל כך מסתיר.
ואם לא הייתי שומע אני?
אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם
ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר.
זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל
ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז
כשלא נותר דבר מלעשות.
הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח
ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה.
והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה
תגובות