כשהבדידות בך מכה שוב ומאימת להכהות את כל חושייך\ וכשכל תקותייך, ואשליותייך מתנפצות שוב לתוך חלל ראשך\ שרק זה עתה החל מתמלא באמונה בעצמך, ובלאהוב עצמך מעט יותר מאשר את זולתך\ ואתה שכבר כמעט והרגשתה כל יכול שוב באות ויורדות עליך העצבות הבדידות והמלנכוליות ועליך שוב משתלטות, והכעס בך שוב מושל ושוב אינך מוגן, ושוב אינך שלם.\ וליד אישה אוהבת זקוק אתה יותר מתמיד וגם תפיחת ידיד עלי שכם לך לא תזיק\ ובכל מלה טובה שלעברך נזרקת אתה נאחז. והחומרנות שוב נראית כה שולית\ ורק לשלושה דברים מוכן אתה להשתעבד כאן עכשיו ומיד, לחום, לחיבה, ולאהבה.\