קר בכל סדק,
והרוח מיללת
קפוא כאן בלילה,
וביום.
כאן המקום
בו נפשות אבודות
מסתתרות.
תוגה ממלאת את ליבן
וחרטה
ומבקשות הן להבלע
בנבכי העלטה
לעולם.
טל ה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כ"כ נכון. תמיד יש דברים שמעבר לשליטתך. כמה שתשתדל לשלוט על החיים, הם יתחמקו משליטתך. [ליצירה]
- [ליצירה] הניגודים! [ליצירה]
- [ליצירה] זו משימה קשה, למצוא את עצמך! [ליצירה]
- [ליצירה] כל הסיפורים האהובים עלי בבת אחת! ועוד עם אוירה דכאונית. הדס, בבקשה בבקשה עוד. שווה להיות בדיכאון, אה? (: [ליצירה]
- [ליצירה] נזגולו = הנזגול שלו. אבל מכיוון שזו יצירה של ירושלמי, כמובן שיש לעוות מעט ולהחליף את האותיות - נגזולו. וכשמדברים על ערפדים - מתכוונים כמובן ליצור המפלצתי שעליו הנזול רוכב. [ליצירה]
- [ליצירה] ומה היה עדיף? לבחור במצנע? בואנה, השיר הזה לא מנומק (למה אתה לא סובל את שרון?), חוזר על עצמו (פסדר, אז אתה לא אוהב את שרון) וחסר פתרון ריאלי (יש לי כבר גב זקוף!). בהנחה שאתה מנסה לומר משהו, זה לא מאוד משכנע. אבל מצד שני, כל השירים שלך ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי... ההמונים רעבים ללחם, לא? אז למה הם פורצים צנרת? (הם גם צמאים?) במקום שהם גרים יש סופות, הם לא צריכים מים... טל התוהה נ.ב. להב זה לא הקצה החד של הסכין? איך מעלים עליו בית? [ליצירה]
- [ליצירה] היום, היום ראיתי אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] * כי הוא לא מכיר, לא יודע רוחות והרים ושדות ותהומות נשכחות והוא לא ידע שחיים יש בכל שגם אבן שבורה יכולה עוד לסבול... מזכיר קצת את פוקהונטס, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] אחד האהובים עלי של רוברט פרוסט. [ליצירה]
תגובות