בס"ד דרכי אל ההרים היא דרך חתחתים, ובסופה- שלווה. רכה, קשה, שקטה. שקט כזה שמכרסם בי בכל פה. כי השמש לא תכה בי ביום. ואפילו הירח לא יכה בי בלילה. ולעולם לא אהיה עוד מוכת ירח, והוא לא ידע עוד את נפשי.