בס"ד
י בטבת התשס"ב
יש מקום בעדן.
ויש מקום לגיהנום (לכולי).
ואין עבר,
ומה עתיד, כאשר ההווה עוד לוט בערפל?
ויש אותך, ואותי (ואין אותנו).
ובכל רגע מתפנה עוד מקום בגיהנום.
סטודנטית דתיה,אוהבת לעשות המון דברים...
חייבת להתבטא (או לפחות לנסות) ולכן אוהבת לכתוב (בעיקר למגירה)ולצלם (בעיקר שחור לבן). לא יכולה בלי מוסיקה,ספרים וטיולים.
תמיד שמחה לביקורת בונה. והעיקר שיהיה בכיף...
[ליצירה]
בס"ד
לצערי לא אוכל לספק את הסקרנות בנוגע לצמצם, חשיפה וכו'. צילמתי את התמונה(כמו גם את השאר) לפני שנים רבות, בקיבוץ גלאון, ולא רשמתי את הנתונים...
גם הילדה גדלה מאז (בתמונה היא בת 3 וחצי, עכשיו כמעט בת עשר...)
[ליצירה]
[ליצירה]
אני מחפשת מילים, ולא מוצאת. שתמיד תאהב, ושלעולם לא תחדל להתפלל.
[ליצירה]
בס"ד
אני מודה לכם על ההתייחסות. חשוב לציין שהמונולוג נכתב בנקודת זמן ספציפית בחיי, הוא אמנם משקף הרגשה שתוקפת אותי מידי פעם, אך לא מצב תמידי.
מלבד זאת, אם דברים ממשיכים למות, אז כנראה שיש קצת יותר משום דבר בפנים, וזה משהו שאני מגלה לאט לאט..
[ליצירה]
תגובה מאוחרת
התמונה צולמה לפני כ - 7 שנים, הילדה המדהימה הזו היום כבר קרובה לגיל 11. לא תיכננתי שום דבר, זה היה יום שלם שהייתי צמודה אליה ואל עוד 3 ילדים בקיבוץ עם מצלמה. היא התיישבה והתחילה להתנדנד, קראתי לה, היא הסתובבה וזה מה שיצא...
אני מאוד אוהבת אותה ואת התמונה בגלל ששום דבר לא היה מתוכנן...
לגבי החול - ההדפסה הזו היא בגודל קטן, לא עשיתי הסתרות כמו שצריך(למי שמבין) בתמונה הממוסגרת, שהיא בגודל של 50X40 יש חול ממש...
[ליצירה]
בס"ד
לכל מי שהתעניין והתנצח, התמונה צולמה בקיבוץ גלאון ביום צילומים שבו צילמתי משהו כמו עשרה סרטים שחור לבן.....
לא, היא לא מבויימת, תנסו אתם לביים עשרה סרטים...
הילדה לא מנסה לקחת את הפתק מהאמא היא מצביעה לה על משהו , אולי שואלת שאלה, אני לא כ"כ זוכרת זו תמונה שצולמה לפני בערך חמש או שש שנים. בכל אופן אני שמחה לראות שהקדשתם תשומת לב לפרטים הקטנים. :)