כשרק חייי נותרו להם, תלויים על בלימה,
הם נותרו תלויים עם בלי-מה?
אפריל, 2004
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הייתי חושבת שצריך לנסות לתרגם אותו בארבע שורות, כמו במקור.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוף, מתוקה. כל כך מכירה את התחושה הזו, את הנר, את הלהבה המרצדת, שנראית כאילו עוד רגע תכבה.. ואת הרצון שהיא תמשיך לבעור, אפילו באור קלוש כזה.. זו תחושה של חיים על זמן שאול שכזה, שאת נהנית מאור גנוב, של זמן אחר, של חיים אחרים. אהבתי. והזדהיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, לי נראה שאם הוא היה קצת פחות נושם ושואף וחושב, וקצת יותר כותב, אולי הוא היה מצליח קצת יותר לכתוב בשעות הערוּת.. [ליצירה]
- [ליצירה] כזה שיר מוצלח שאני נשמעת נורא קטנונית, אני יודעת, אבל אומרים "כש". כשעברנו לגור ביחד. לא "ש". קטנונית אני, סליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי שאלה היו השירים שאני הייתי כותבת כשהייתי (אם בכלל יכולתי להיות) באמת אני. אלא שלי זה בא כל כך במאמצים, וכל כך בקושי עד שכמעט ולא בא בכלל ואם כבר יש, אז להביע את זה בכזה שיר, ובכאלה מילים, כמעט בלתי אפשרי לי. אשריך שזכית! [ליצירה]
- [ליצירה] זה משל? זה סיפור? מה זה? ולמה הוא לא מפוסק? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השיר, אף כי עודני אוהבת את העיר. תל אביב. [ליצירה]
- [ליצירה] למיטב ידיעתי גרב זה בזכר. [ליצירה]
- [ליצירה] משה, קח נשימה בין לבין על פיסוק שמעת? ומעבר לכך, הרעיון יפה. זה שהפכת אותו למשל ונמשל ומוסר השכל.. נו.. אהבתי את הרעיון.. [ליצירה]
- [ליצירה] חוששתני שלא הבנתי דברים לאשורם ומאוד הייתי שמחה לקבל הסבר מניח את הדעת. ודווקא באתי כולי נרגשת לקרוא שיר חדש שלך. [ליצירה]
תגובות