כשרק חייי נותרו להם, תלויים על בלימה,
הם נותרו תלויים עם בלי-מה?
אפריל, 2004
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
- חיבורים
- מערכה שלישית: סוף היום
- מכתב ממני אלי
- להיות לאה - לפרשת ויצא (ולעייפים הכרוניים שבינינו)
- מחפש, מחפשת
קשור אלי
- [ליצירה] סמוך לשלושים.. לקח לי זמן להבין איזה שלושים. הפוסטמודרניזם של השירים שלך התעלה על עצמו. שיר נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] זה בדיחה זה? זה הספד.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ולמרות שלא סיווגת את זה כשירה, בעיני זו שירה. זה יפה כל כך שזה כואב. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל זה בכלל לא ילדותי, צחית. הרעיון, לדעתי, הוא יותר אלגוריה לגן העדן (ולכן גנאל. גן האל). אוי זה בגלל "לרוח היום". שזה ציטוט ישיר (בראשית, שם, שם). מקסים ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אהבתי את העובדה שגם בקריאה שניה ושלישית עדדין לא ברור אם את מדברת על הכישרון לכתוב, או לצייר, או אפילו להלחין, או שבאופן כללי את מדברת על הכישרון של אמן ראוי, שעושה את עבודתו נאמנה. מה שכן, ההתעקשות שלך על חרוזים קצת הוציאה מההקשר לפעמים. אבל לא נורא. עדיין יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמרו לך פעם שאת טובה? וואו. את טובה. מצטרפת לחתלתול ולמפצע. שכוייח! [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי, התגובה האחרונה היתה מהיוזר שלי אבל זו היתה שותפה שלי. אני לא מחמיאה כך לעצמי בד"כ.. [ליצירה]
- [ליצירה] תהיה פילוסופית אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו? במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך.. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית, מצחיקה שכמוך. נראה לי איכשהו שהבחור לא בדיוק "חובב אמנות". יש לנו את הכבוד להכיר פה אמן. אמן של ממש. הצחקת אותי קשות. [ליצירה]
- [ליצירה] גדולים באיזה מובן? כי בטח לא במובן של הגדלות.. שיחזרו בשלום.. [ליצירה]
תגובות