אני לא רומז על קצות אורנים
חומים עלעלים דקים
אני לא מכוון לגזע ברוש
מחוספס עגלגל
ולא על פרי איצטרובל
תאים חשוכים שקטים.
אני צופה בדרך ממנה הגעת
שביל כורכר
נקוד זיעה
המנקדת בי
בעודך מעליי
נעה בקצבם המהפנט של
צמרות העצים.
[ליצירה]
הסבר או כיוון חשיבה? זה די ברור לא?
אנחנו וכל הישויות שלנו. כל כך שונים אך מחוברים.
4 בגוף אחד, אחד שמתפצל לשלושה, זה אני זה הוא זו היא זו אני. מה יכול להיות יותר ברור מזה?
תגובות