מסומן בחישוקים.
שרוי בם, ומדבר
איתך ויודע להקשיב
לך ולך ולהזדהות
וממש טיפל'ה לכאוב.
ואתם קובעים.
ולי, מה זה אכפת
ואתם מסמנים,
ואני שם, חסר פחד
ומלא סתירות,
מכל העיגולים,
המזרימים לי דמים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה יפה, למרות שבדרך כלל כאשר מנסים לקחת מטאפורה וללכת איתה לאורך כל הדרך אז מחליקים בסיבובים וזה לא יוצא כל כך. כנראה שאנחנו דומים מדי למילים ולכן זה לא כך כך מסתדר... [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש מאוד. כתוב בעדינות מאופקת המכבדת את טוביה ואת הליכותיו . נהניתי וכאבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה עם יהודית שמעליי. תיארת את מריה באופן אמין למדי. נהניתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] על מי מדובר? [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] השימושים השונים בביטוי שבע ועשרים - נהדרים - - בעזרת השם תגיעי סמוך לשלושים עם כתיבה על ימים ארוכים וזוגיים. [ליצירה]
- [ליצירה] אחת, זה יפה. הקטע ארוך מספיק על מנת ש'יהיה' מה לקרוא ולא רק למסור לנו בקיצור את הפואנטה (כמו שלפעמים אני עושה לבדיחות ולא מבין למה אנשים לא צוחקים) את עושה את זה טוב כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] כן שמעתי את אלג'יר [ליצירה]
- [ליצירה] / בקטע של לשנות טיפונת הייתי משנה כך: אני חובט בתבואה, (פסיק) בעצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד מעניין לקרוא כל פעם את מדרש המילים שלך. מחכים מעניין תודה [ליצירה]
תגובות