מסומן בחישוקים.
שרוי בם, ומדבר
איתך ויודע להקשיב
לך ולך ולהזדהות
וממש טיפל'ה לכאוב.
ואתם קובעים.
ולי, מה זה אכפת
ואתם מסמנים,
ואני שם, חסר פחד
ומלא סתירות,
מכל העיגולים,
המזרימים לי דמים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן שי, לעת עתה נראה לי שאשאיר את זה ככה. נח לי עם זה ששני הגירסאות נמצאות כאן. וזה מספיק על אף התיקונים הקלים שהיה צריך לערוך בכל אחד מהם. .. . ובכל זאת אומר שהסיום של הגירסא שבתגובות "זו שירה" חביבה עלי יותר. מנחם שנזכר במעט געגוע איך שב תלמד היה ביטוי מוביל בישיבתו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים לאללה. [ליצירה]
- [ליצירה] להזכיר לי (ולאחרים) שקראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] * תיאור עדין ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] / * אופ מה להגיד [ליצירה]
- [ליצירה] זה נהדר. גם המחשבה על האנשים שמאחורי השערות. ואיך הם מתערבבים וגם הגוש שנוצר בסוף שנותן טעמים לכאן ולכאן. ובעיקר הלהגיד הרבה בקצת. [ליצירה]
- [ליצירה] אופ כמה שמאוד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הקול של האב נשמע מאוד אבהי ולמרות שהוא מלא בשפע של עצות ותכניות לבן יש לקול טון נעים של מישהו שיודע יותר אבל לא משוויץ בזה ולא כופה את דבריו. הקול הזה מוצא חן בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
תגובות