אני מוצאת עצמי משועשעת
מעצם עצמי.
לו היית יכול להבין
היית צוחק אך בורח.
בפינות שקטות
אני נשכבת ומתגרדת.
זה מתחיל בראש
עובר לפנים
ממשיך לחזה
ויורד לבטן.
הם מוצאים אותי תמיד בסוף
כשגופי מכורסם
עיניי,
אדומות דם
וליבי,
ליבי מצחין.
אומרים שאין לזה תרופה.
הם קוראים לזה..
נו, איך הם קוראים לזה?
לותנת מידדה
-
אני זה אני זה אני.אוהב אוהבת לא אוהב.ואתם זה אתם זה אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סוף מפתיע. אהבתי את" צב קטן שיכור". [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה אסתר חמודה!! [ליצירה]
- [ליצירה] אבל באמת לא כל היתושים זורמים אל הים. אתה מתחיל משעשע ומסיים עצוב. זה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] "צנח לשמוליק הזלזל ויימוג......." חיים נחמן אלק [ליצירה]
- [ליצירה] איך אתה יכול להגיד על שיר שהוא יפה אם אתה לא מבין אותו? [ליצירה]
- [ליצירה] שם השיר של אדון ירושלים-בָלָטה לשויון ואמק. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שאביב וסתיו וירושלמי הם אותו אדם ושהוא כותב בשם מישהו אחר ביצירות שלו כדי שמישהו יתחיל להתייחס אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] היה שלום נווד עלוב הבל פיך איתי דמעתי כבר לא שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה עובד כמכונה. אינך חושב אינך עוצר אינך יכול לעצור. כשאלך מכאן, תמשיך להיות. [ליצירה]
- [ליצירה] כן כן, השלג מעלה זכרונות. כל כך לבן וטהור אבל מתחת אדמה בוצית שחורה. יפה!! [ליצירה]
תגובות