איפה המנקה,

איפה היא?

שיבוא, תאסוף אותי לכפות ידיו,

נהפוך לאחד,

כשידיו יסתובבו כך גם אני ,

וכשיכווץ ידיו אתכווץ אנוכי,

כל כולי,

המטלית מלאה הלכלוך

לכלוך מבפנים,

לכלוך על גבי,

לכלוך על ליבי,

עד כדי טפיחה וטפטוף,

וכשאתווסף לרצונו,

אסתובב סביב עצמי סביב תכליתי

בדמעות מלוכלחות שישטפו את כולי

את ליבי,

ואהיה מוכן,

שוב ,

לממש את יעודי ,

לנקות ,לשפר,

לא נראה שאוכל להחזיק מעמד עוד,

גאל אותי,

זכה אותי לראות את אשר אתה , המנקה – היוצר רואה,

ולו רקב מעט,

שולחן ,כיסא ,

יצירות יפיפיות ,מרהיבות ביופיין

שהערימו עליהם אבק,

שאני, רקאני ,

מטלית פשוטה,

יכולה לנקות–

בידיך.

רק לא בלעדיך.