ראשית תפוס היטב אטב

מצא את צינור המחשבות מימין ראשך

אחוז אותו באחת וכווץ אותו ביד השניה

כעת נותרת ללא אטב אך עם שנייה למחשבה ישרה

כעת צלצל בפעמון בפנים וקרא בקול ממלא כל

" קבלת אורחים פתוחה, אין צורך בהרשמה או הזמנה"

יבוא הגדול, עם זיפים ומפחיד,

יגיע אחריו שולייתו המלחש דיכאון וחוסר הערכה עצמית

יקפצו למסיבה עוברי אורח משועממים, 

בכלל הם תכננו ללכת למכולת עד ששמעו שיש מופע אימים,

מרוב הגדול לא רואים אותך הקטן, מציץ מימינו , מציץ גם משמאל

התור ארוך ומכריז על עצמו כמתעצם, "אולי תפתחו עוד קופה? זה כבר מתחיל לעצבן"

הבט בגדול וקרא לו "אדון, אתה שם למעלה, אני איתך, תירגע ,בוא ואקשיב מה לאמר יש לך"

הוסף חיוך אם אפשר של אבא או אמא אוהבת, ילדך הגדול והמפחיד מפחד מעצמו, אז תרגיע את הילד

תקשיב, תהנהן, תפחד, תתאמץ - היה כולך ככל ההאפשר עוטף את הילד

ברגע שיסיים לצרוח, לבכות, לתלוש ולהרוס ימצא את עצמו בתחושת "זהו? בשביל זה באתי עד פה?"

יירד הגדול בצעדי פעוט קופצני ממדרגותיו, ימחץ את שולייתו הקטן ויגיד תודה,

יקוד בקידה קלה מתוך כבוד, כמובן שתשיב לו אתה אף קידה של כבוד,

התור יראה את הגדול שהפך לתמים ורגיל במובן הטוב של המילה , השקרנים והזייפנים יעדיפו לפקוד מתבונן מבולבל אחר, אחד פחות מוצלח בגילוי מסכות,

תגלה שהסיבות האמיתיות ישארו, כעת עם שמחה על פניהן, יש תקווה, יש  אוזן רחבה

יש לב שלא חושש להתקרב,

סיים את היום, כבה את האור, שחרר את האטב - הכביסה מוכנה.

לבש בגדים חדשים.