ושיווא הנערץ רוקד, רוקד על הגופות
(הבהרה: שיווא הוא האל הראשי של הודו, ולרוב מייצג את המלחמה. אחת הסצנות המפורסמות ביותר בהן הוא מופיע היא לאחר קרב עם השדים, כשהוא אוחז בשערותיהם של המובסים ורוקד על הגופות)
בדיוק מה שחשבתי, אבל לא ידעתי איך להביע.
אולי כדאי להוסיף הסבר על מי זה שיווא (חוץ מזה שהוא אל הודי), ולמה הוא רוקד על הגופות.
כמו שכבר אמרתי - תמשיכי!
[ליצירה]
מושלם
בדיוק מה שחשבתי, אבל לא ידעתי איך להביע.
אולי כדאי להוסיף הסבר על מי זה שיווא (חוץ מזה שהוא אל הודי), ולמה הוא רוקד על הגופות.
כמו שכבר אמרתי - תמשיכי!
[ליצירה]
ווידוי - בדרך כלל כשאני רואה דברים כמו 'אבא אני אוהב אותך וכו', זה גורם לי ישר אנטי. הייתי בטוחה שיקרה כאן אותו דבר, ולא קרה.
פשוט כיף לקרוא, כיף איך שאתה משתמש במילים, והנימה והתחושה שעוברת ו- בכלל.
מאוד אהבתי.
[ליצירה]
אהבתי איך שכתוב. לא הבנתי מה זה "ואנחנו לצורך עצמנו". אהבתי אתאֲנַחְנוּ רָצִים תָּמִיד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.
שורה שלישית - העברת דחיפות ולחץ, אבל אתה חוזר ומשתמש באותן מילים עם ו' החיבור - לא זרם לי, אולי כדאי ארבע מילים שונות.
אהבתי.
[ליצירה]
עדיין - המסגרת מרגישה לי תלושה מהשאר. יש כאן תיאור של אווירה, של רעיון; אני לא בטוחה שהמסגרת מתאימה לזה. את לא צריכה להקיף את זה במשפטים מעשיים של הלכתי לשם ועשיתי כך וכך. אולי תנסי להמשיך בסגנון הכללי והמכליל הזה שבו כתוב כל הקטע - לא לנסות למקם אותו בנקודת זמן ספציפית.
[ליצירה]
בעיה בהתאמה בין זכר ונקבה - הרגשות זה נקבה ולכן צ"ל "להביען".
התחביר מתפתל נורא בשביל החריזה, וברוב המקרים זה בא על חשבון ההבנה של הטקסט. קשה לפענח.
[ליצירה]
עברה לי מאד תחושה של מבט מהצד - חוסר שייכות, אולי? אבל יחד עם זה הכרח שבמעקב. ואני אעז ואומר שהתחושה הזאת, של מביט מהצד, מאפיינת הרבה אנשים שלא פוקדים בתי כנסיות באורח קבע, ומרגישים ביום הזה כזרים.
[ליצירה]
רואים
שלא קראתם את ההודעה שלי כמו שצריך. כתוב שמה שלוש מאות.... ואני לא מפרשת! לא השתגעתי... אשאיר את העבודה לטובים ומוכשרים ממני, וכך גם אוכל להקדיש את כל מעייני לקונקורדנציה, שזה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה!!
תגובות