ושיווא הנערץ רוקד, רוקד על הגופות
(הבהרה: שיווא הוא האל הראשי של הודו, ולרוב מייצג את המלחמה. אחת הסצנות המפורסמות ביותר בהן הוא מופיע היא לאחר קרב עם השדים, כשהוא אוחז בשערותיהם של המובסים ורוקד על הגופות)
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כנפי, אותם יהודים חיים על אדמתה הריבונית של מדינת ישראל. ולכן, עם כל הכבוד, אני מתנגדת להגדרות האלו. [ליצירה]
- [ליצירה] תראי. אם תורידי את האנטרים ככה שזה יראה קטע - עדיין תהיה לזה אותה משמעות בדיוק. לעמד שורות ולקטוע אותן לא הופך טקסט לשיר. אני ממליצה לך, פשוט, להתחיל לקרוא - כמו שאי אפשר לדעת, לדוגמא, לצייר כמו שצריך אם לא לומדים קודם - ככה גם בכתיבה. נתן יונתן, יהודה עמיחי, אלתרמן, דליה רביקוביץ' - אלה דברים בסיסיים, שיש הרבה מה ללמוד מהם. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, ברוכה הבאה [?]. מצא חן בעיני הרעיון. קצת מורגש חיסרון בסימני פיסוק, אבל סה"כ נהניתי לקרוא. אבל אם את[?] רוצה תגובות, כדאי לפרסם בקצב יותר אטי - ארבע בבת אחת זה הרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] לפני ביקורת: השיר הזה לא עבר הגהה. הוא מלא שגיאות, ולא כולן נובעות מחוסר ידיעה כיצד כותבים מילים מסויימות. לתמן במקום לתמרן, למשל, זו טעות הקלדה פשוטה. וכן, זה חשוב. ולמה? כי כשאני קוראת משהו ונותנת ביקורת אני משקיעה מחשבה וזמן. הייתי רוצה לחשוב שהכותב השקיע את אותו זמן, לכל הפחות, בלוודא שהיצירה שלו תהיה ראויה לקריאה. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] עִברים דוברי גוֹיִּית [...] חזק. כתיבה מהפנטת. אני אחזור לזה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואיזה זלזול יש אצלך. [ליצירה]
- [ליצירה] בדרך כלל אני נוהגת לפזר הערות קטנוניות על חרוזים ומשקל - אבל זה כל כך נחמד שהפעם אני אשתוק |שותקת| אבל... [קטנונית או לא?...] למה זה בסיפורת? זו שירה. עלילתית, אולי, אבל שירה. ואפילו שלא כתבת סונטות בהקסמטרים - אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. כדאי לעבור שוב על סימני הפיסוק - לנסות לקרוא בקול ולראות איפה הכי כדאי להכניס. השורה האחרונה, למען האמת, נראתה לי קצת תלושה מכל השיר - זו המסקנה, אבל איך מגיעים אליה? ובחמש השורות הראשונות יש חזרה על שורש ר.פ.ה, וזה קצת צורם. סה"כ נחמד - לאו דווקא מסכימה עם המסר, אבל העברת את זה יפה. [ליצירה]
תגובות