ושיווא הנערץ רוקד, רוקד על הגופות
(הבהרה: שיווא הוא האל הראשי של הודו, ולרוב מייצג את המלחמה. אחת הסצנות המפורסמות ביותר בהן הוא מופיע היא לאחר קרב עם השדים, כשהוא אוחז בשערותיהם של המובסים ורוקד על הגופות)
בדיוק מה שחשבתי, אבל לא ידעתי איך להביע.
אולי כדאי להוסיף הסבר על מי זה שיווא (חוץ מזה שהוא אל הודי), ולמה הוא רוקד על הגופות.
כמו שכבר אמרתי - תמשיכי!
[ליצירה]
מושלם
בדיוק מה שחשבתי, אבל לא ידעתי איך להביע.
אולי כדאי להוסיף הסבר על מי זה שיווא (חוץ מזה שהוא אל הודי), ולמה הוא רוקד על הגופות.
כמו שכבר אמרתי - תמשיכי!
[ליצירה]
הרבה מאיתנו, אני חושבת, כותבים מתוך מניעים דומים מאוד. הפריקה, היופי, המראה של רעיון על הדף, לדעת שעשינו משהו.
אבל אני לא חושבת שהרגש וההתלהבות מספיקים בשביל ספר - כי כמו שאמרת, רוח במפרש זה טוב, אבל אי בונים עם אדמה. תהא אשר תהא משמעות הרעיון לגבינו, כשבאים לדבר על ספר צריך קודם כל לזכור שמדובר בהפקעה של הרגשות שלך והמחשבות שלך והחלומות שלך, לטובת אנשים אחרים. לא כולם יבינו את השפה בה תדבר, לא כולם יתעכבו על הנקודות שתרצה או יאהבו את המלים שלך. וחשוב לזכור את זה כשהמטרה היא לפרסם, וגם שבנקודה הזאת, מה לעשות, הקהל הוא המבקר הטוב ביותר שתוכל למצוא.
ושיהיה בהצלחה.
תגובות