זכרונות הילדות צפים ועולים
כשאני רואה את נעל הבית שלי
זרוקה תחת מיטתך.
אני רואה את עצמי במראה.
גופי מכרבל תחת שמיכה
רק
כתף חשופה
וירך לבנה
מביטים איתי אל הקיר.
לא היית שם כשהתחלתי לבכות.
לא היית לגעת.
וכשנגמרו הדמעות
והחושך עבר
הסתובבת ושאלת בוקר טוב.
לותנת מידדה
-
אני זה אני זה אני.אוהב אוהבת לא אוהב.ואתם זה אתם זה אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] השתנתי מרוב צחוק. ע-נ-ק!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מילון חדש, לא יפה לצחוק על יצירה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. בסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה קצת רמיזות מיניות, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] קח. קח קצת ממני והנח. הרפה. תן לדמעות לשטוף לטהר לנקות אי שם בדרך אולי תקבל תשובה. [ליצירה]
- [ליצירה] עוף יקר, האם אתה מייצג את עמדת הביינישים בגלל שהם צריכים ייצוג או שאתה מאמין בכל ליבך בהמ שאצבעותיך כותבות? על כל פנים, דברים יפים אמרת אך יפים לאנשים החושבים כמוך. הלא כן? [ליצירה]
- [ליצירה] משהו מרושע? אולי תסתכל יותר פנימה. מה אתה רואה עכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי! עכשיו הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מה המשותף לרבין לחם וסוודר?........... (כיכר) [ליצירה]
- [ליצירה] זה יכול להיות שיר של כל אחד. כמו כל שיר, לא? [ליצירה]
תגובות