זכרונות הילדות צפים ועולים
כשאני רואה את נעל הבית שלי
זרוקה תחת מיטתך.
אני רואה את עצמי במראה.
גופי מכרבל תחת שמיכה
רק
כתף חשופה
וירך לבנה
מביטים איתי אל הקיר.
לא היית שם כשהתחלתי לבכות.
לא היית לגעת.
וכשנגמרו הדמעות
והחושך עבר
הסתובבת ושאלת בוקר טוב.
לותנת מידדה
-
אני זה אני זה אני.אוהב אוהבת לא אוהב.ואתם זה אתם זה אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הייייי, זה היה אמור להיות השיר שלי!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני משתדלת לא להגיב כמו ימנית קיצונית כדי שלא תכליל ותגיד שהמעגל שלנו אלים אבל אם הייתי רואה אותך ברחוב ( קודם צריך לזהות אותך) הייתי גורמת לך לצאת מוועד הורים כדי שלא יהיו ילדים שיתחנכו על ברכי תורתך ודעתך הרקובה. בוש והיכלםלם. [ליצירה]
- [ליצירה] ומזור בשפתיה וכאב בגופה עת ירד לו הגשם טפטף וביכה "אהבה, אהבה.." [ליצירה]
- [ליצירה] בובה בובה שעל הקיר, מי הכי יפה בעיר? [ליצירה]
- [ליצירה] חדל פלרטֶטֶת ברשת!! get a room [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] או, סוף סוף מצאת כותרת לשיר שלך! מתאים דווקא. אחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת מה אבל יש משהו נורא מושך בשירה שלך. אולי בגלל שהיא יוצאת דופן. אני מנסה להבין למה כל הסלאשים. הם קוטלים אותך נכון? טוב, אל תשים לב. יש בזה משהו מאוד עצוב. אפשר לקרוא את זה כאילו אתה על איזה טריפ ואפשר לקרוא את זה מתוך בכי. נוגע! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים- אין מילים אחרורות. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. אני אוהבת את השיר שלי. [ליצירה]
תגובות