אם החלטת לגמור
בלי לומר לי שום דבר
אם החלטת להתעלם
ולא להיות חלק מחיי
אם אתה כועס
אבל לא אומר על מה
אם אתה פגוע
אך לא נותן לי מילה
אם אין לי ברירה
תמשיך לשתוק
ואני אוותר
רק שלא יום אחד
תתקשר מתגעגע
ואז אני אשבר...
יאללה גברת, להתגבר על הבחור ולהמשיך הלאה.
או שאולי הוא מנסה להתקשר אלייך ולא מצליח כי הפלא שלו מקולקל או משהו כזה.
בכל אופן, יש עוד אלף סירים בים. ואם הוא לא חוזר אלייך אז לפחות אל תתחנני. קחי נשימה ותתחילי גם את בדרך חדשה.
[ליצירה]
יאללה גברת, להתגבר על הבחור ולהמשיך הלאה.
או שאולי הוא מנסה להתקשר אלייך ולא מצליח כי הפלא שלו מקולקל או משהו כזה.
בכל אופן, יש עוד אלף סירים בים. ואם הוא לא חוזר אלייך אז לפחות אל תתחנני. קחי נשימה ותתחילי גם את בדרך חדשה.
[ליצירה]
לא ביקשתי שתוסיף אייקון. ברור שאין מקומם של אייקונים ברוב היצירות. האייקון הוא התגובה שלי ורציתי לומר שהמשפט האחרון הוא זה שריגש אותי במיוחד. עד כדי כך שאין מילים להביע את זה - אלא רק אייקון.
זה הכל.
גמח"ט
[ליצירה]
שי, דארלינג.
זה יפה. באמת יפה.
וגם מובן (לשם שינוי, מבחינתי:) )
יש דברים שהמגירה מתחת למיטה היא המקום הכי טוב/בריא/רצוי בשבילם.
או לפחות ככה אומרים לי...
[ליצירה]
אני לא יודעת אם לא הגבתם כי לא הובנתי, אבל עקב הערה, הרי לכם כמה הארות:
"מה שהיה" - באמת היה.
"ומה שלא" - לא היה.
ואולי אם היה, היה עכשיו יותר טוב. אולי מה שהיה - היה עובר.
"ומכל זה באתי לחשוב" - שאולי, אם פעם אחת, אפילו אלוהים יבין, שלפעמים אי אפשר בלי חיבוק ממישהו (הוא. ולא היא)...אולי היה אחרת.
"אלהים" ב-ה' ולא ב-ק', כהרגלי.
כי אם אני באה למרוד במוסכמותיו, אז עד הסוף. גם בשינוי השם.
אבל אלוקים נשאר אלוקים, מה שלא היה לא היה בשל כך...
וזהו.
תגובות