מצור חלמיש, מבטן ההר נובעים הם בפכפוך דק, עד מהרה יהפכו לפלג ההופך לנחל משקה גנים יפרצו הם אלי אופק אלי אור, אלי מרחב, ירוו נפש חיה גם נפש אדם צמא רק את עמק לבבך צור סלע גאוותך לא ירוו הם בזרימתם, אלא, יסבו מסלולם יזרמו הם אל הים הגדול, האדיר, הרחב שיקלוט אותם בשמחה כאב את בנו האובד נכתב לראשונה בספטמבר 2001