ראיתי אותה
את אסירות התודה בעיניה,
היא שמחה להזדקק
התרגלה לתשומת הלב.
גופה הצנום ישב כלוא בכלוב החיים
רקדה בתוכה כשהניעה את הגלגלים,
שרה בלי קול .
לא רחמים מלאו את ליבי,
אלא, הערצה לאדם שנלחם
לא מתלונן, משלים עם הגורל.
לוּ רק לדבר יכלה , חשבתי
איך היה באפשרותה ללמד את כולם.
ציפי גולד
-
אני כותבת שירה ופרוזה וגם למדתי באונברסיטה בר אילן בחוג לספרות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תגובה לנני האחרת על הסיפור שלי פגישה עיוורת תודה רבה , לא חשבתי על המשך אבל זה רעיון נחמד [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה מאד ומזכיר לכל אחד תקופה מסוימת בחיו. [ליצירה]
- [ליצירה] תמיד נחמד להפגש בחוף הים [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה שמשקף נכון את עניין הכתיבה ציפי [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי שתכנס חדווה חדשה זה תמיד טוב [ליצירה]
- [ליצירה] הסיפור נראה ביוגרפי ומקסים מלמד שצריך ללמוד רק למען עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] שבח אשיר כשהייתי קטנה מאד גדלתי בין תימנים והיה להם ספר כזה שקראו לו נדמה לי דיוואן ושם היו פסוקים כאלה הם היו מתופפים על פח ושרים , זה ממש מזכיר. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאד , תזכו יחד לעוד הרבה שנים . [ליצירה]
- [ליצירה] כלואה בריקנות גיאומטרית במלה אחת מ ג נ י ב גם אני שנאתי מתמטיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור שכנראה מתאים להרבה בנות כי לי זה מאד הזכיר את עצמי [ליצירה]
תגובות