פתחי התריס עלמה נחמדת
פתחי החלון לזרימת הרוח
בכדי שאכנס חרש
ועמי מנגינת הגיטרה,
אז נשב ונשוח יחד
לאור נרו של ערבית
הדולק לו חרש
על שולחנך הקט,
עץ האקליפטוס בחצר
יקוד לכבודך קידה חורגת
מפאת הרוח הנושבת
מחוף הים הגלי
לכיוונך.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
כשראיתי את הקטע המטורף והציני שעשו בני המשפחה מעצמונה נזכרתי שראיתי סצנה את הסרט "הפסנתרן":
בגטו ורשה עוצרת מכונית גסטפו ליד אחד הבתים, הנוגשים שבתוכה עולים לקומה הרביעית, שם מסבה משפחה, בראש המשפחה עומד אדם נכה על כסא גלגלים, דבר ראשון הקלגסים זורקים אותו מהקומה הרביעית.
דבר שני -הם מורידים את בני המשפחה -אומרים להם לרוץ קדימה ופשוט יורים בהם -והכל בלי סיבה,ובחדוות רוע רק משום שהם יהודים.
האם תקראו כך לאחינו החיילים שמבצעים את הפקודה בחריקת שן? שבאו באיפוק,ובחיבוק?
[ליצירה]
למרות כך קשה להתעלם מן השפה הרהוטה כל כך ומן התיאורים החיים שלו.
לסיום -שאלה מתאגרת:
מדוע מאיר שלו במאמרי הפובליציסטיקה החריפים שלו יוצא למרבה האירוניה נגד הציבור אשר יותר מכל קורא מספריו?
תגובות