בין קיץ לסתיו, ובדיוק עכשיו, פורחים החצבים. עלים של שלכת, שקיעה מתמשכת, וליופי - אין סופים. חורזים מפלים מחרוזות של פנינים לארץ הגבירה, והרדופים לה מחברים חרוזי שירה. יופי סוער והלב בוער ובין חצבים ושלכת.. תו ועוד תו מנגנים עכשיו שיר אהבה מטורפת !