אנשים מכאיבים לא יאמרו טעינו. אנשים שונים יודו, אלו חיינו. אמרו כולם, אשפה שווה ללבם. סיפרו לילדים, חייכם לא שווים לנשמתם. גאווה היא חייהם. אפלה היא אצלם השלם. ואני אומר: "אנשים, אינכם בנו פוגעים". ילדיכם לא ידעו מה זו נשמת אותן חיות בהרים. ואני שואל, "מה אנחנו" אם אין תשובתכם בכם אל נא ענו. ואני זועק, "על מה סמכתם?" תמים הוא הילד המרגיש שונה בעולמכם. ואני צורח, "מי עכשיו המתגאה" אולי אנחנו? אלו שכואבים מהשונה? אם איננו בני-אדם אנא הרשו לנו החיות לחיות בכלוב העולם. מוות מהיר ובטוח כבר קרה. נשמתו של ילד תמים נפגעה.