כל העולם יוצא
מתעלף לו בתמוז,
כדור הארץ שלנו
מנגב זיעה קרה
מחציו הצפוני
באותה עת
מתקררת דעתי, קופאת
כחציו הדרומי
לנוכח אותה אחת
שאותי זנחה לאנחות
לזרועות זרות
ואחר מנסה לשוב...
כחילופי עונות
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
ברעידת הקומוניזם הירושלמית
כולם מקללים אבן כחבא אחוש ארמית
יא מדרוב איבן אל מסלוף
למה מי מת שאוכל קופסה לוף?
ואתה תענה:
הן בא הקומוניזם והאתאיזם
ואתם תאכלו לופיזם
ותפוח אדמיזם
ותחכו בתור לאוכל
ותעבדו בבניין להתכלכל
ומי שבעיניו לא ימצא חן
שיביא נימוק ויסביר,
או שימצא עצמו ברכבת לסיביר
שיקפאו עצמותיו על חוג הציר.
ואז ירושלמי וסטלין ולנין ומרקס
יטלו לעצמם את היטלי המס
ויבנו וילות מפוארות
בין קרים לעיר האורות
ואז ירושלמי יתעשר
וישורר וישורר
ומעריצות מכל העולם תבואנה
ויבוא לו מנחה:
קופסה אחת של טונה
[ליצירה]
שוב ושוב אחפש לי את שביל הזהב
בין "לדעת הכּל, כּאן ועכשיו"
לבין "לא לחטֵט, לא להגזים"
הלוואי וזה יהיה השביל, שזו תהיה הדרך.
אמיתי, נכון ומעלה סוגיה מהחיים
תגובות