בגלל השתלטות חייזרים על צפון קנדה, המצב בשטחים, והעובדה שהחלטתי שהסיפור הזה הוא אחד הפחות טובים שכתבתי, החלטתי למחוק אותו. אבל יום יבוא, ואני אכתוב אותו מחדש.
[ליצירה]
עדי - (למי עוד אני יכול לענות?...)
טודא.
ולא, זה לא פארודיה על מאטריקס.
למרות שזה יכול להיות רעיון נחמד...
הסיפור הזה הוא "אני יודע מה עשית בפרק האחרון" מנקודת המבט של לוציפר.
גם ניסיתי למצוא הסבר הגיוני לחוסר ההיגיון של "אני יודע", וזה מה שיצא.
מרק.
הייתי חייב לכתוב מרק, אחרת מישו היה יכול לחשוב שמי שכתב את התגובה הזאת הוא מישהו אחר, ולא האנש הנזכר ב-"המגיב:"
[ליצירה]
שניצל
את בהחלט צודקת, מתקרבת. אני זוכר את הימים שבהם אמא גררה אותי לכל חנות בגדים בעיר (לא בעיר שבה גרנו, אלא בעיר במרחק של כמה שנות אור).
זאת הסיבה ששניצלים צריכים לשלוט בעולם. אז לא יהיו בעיות כאלה.
[ליצירה]
אסוציאציות
לי זה מזכיר את הדברים הבאים:
יד,
פנים,
עץ,
בית,
שסק (אוקיי, זה לא באמת מזכיר לי שסק, אבל הייתי חייב לכתוב).
ואני שותף לדעה של מישי.
[ליצירה]
.
(התגובה הזאת באה להראות שקראתי את היצירה, ואין מילים בפי. דברים כמו "פשוט מדהים", "מעולה", "אחד הטובים ביותר, אם לא הטוב ביותר" פשוט לא מספיקים כדי לתאר את הסיפור המופלא הזה.)
תגובות