על ספסל בפארק העזוב השומם בוהה בחלל ראשו ריק ממחשבות לרגליו מה שהיה פעם זוג נעליים לידו מספר שקיות מרופטות מרשרשות. מחשבה אחת מעסיקה אותו וטורדת את מנוחתו איך נפטרים מהזבובים הטרדנים שמשום מה מוצאים מנוחה דווקא על אזניו. בכל זאת מין שלווה נסוכה על פניו משל מבלה הוא סוף שבוע על חוף הים. * * * ליד הפארק חולף גבר מחוייט מעיף מבטים לכל עבר ראשו מלא במחשבות לרגליו נעליים חדישות בוהקות בידו תיק מהודר. מחשבות רבות מעסיקות את מוחו טורדות את שלוותו לסדר לסיים להעביר לשלוח כל אלה ועוד מתרוצצות בלי סדר. מין דאגה שוררת על פניו משל בורח הוא מפני שודדי דרך.