נֶאֱבְקָה שֶמֶש בּוֹקֶר בְּכִפַּת עֲנָנִים כֵּהִים מֵעַל רֹאשִי הִבִּיטָה אֵלַי מְחַיֶכֶת בְּעֵינַיִם מְנַצְחוֹת וְנֶעֱלְמָה מְנוּצַחַת. נוּחִי מְעַט מֵעָמָל קָרְאוּ אֵלֶיהָ עֵינַי הֵן כְּבָר אֶמְצַע כִּסְלֵו (לֹא רָצִיתִי לוֹמַר סוֹף נוֹבֶמְבֶּר) וְעַנְנֵי הַסְתָּו לֹא סִפְּקוּ אֶת הַסְחוֹרָה מֵיתָרֵי הַכִּינֶרֶת נִמְתְּחוּ הָפְכוּ לְקַוִים אֲדוּמִים וְחַקְלָאִים בַּשָדוֹת מַבִּיטִים מַעְלָה בְּדִמְעָה. כָּעֵת מִסְתַּמֵן גֶשֶם אַחֲרָיו שוּבִי אֵלַי יָנוּחוּ הָעֲנָנִים מִמְלַאכְתָּם וְרַבָּה עֲבוֹדָתֵךְ וּפְעוּלָתֵךְ עַתָּה נוּחִי בְּשָלוֹם.